ע"פ 8630/03 מדינת ישראל נ. דניאל אוחנה

ערעור המדינה וערעור של נאשם שהורשע בדינו.

דניאל אוחנה (המערער)

הורשע בבית-המשפט המחוזי בחיפה, על-פי הודאתו, בחמש עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, בשתי עבירות של איומים, בעבירה של מעשה מגונה ובעבירה של היזק בזדון. משהורשע כך בדינו נגזר עונשו ל-18 חודשי מאסר, מהם 12 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. על גזר-דין זה, כאמור, הערעורים שלפנינו.

כתב-האישום מעלה תמונה קשה של גבר החובט באשתו כרצונו והמהלך עליה אימים כל העת. תיאורי ההתעללות של המערער באשתו הם קשים אך בשים-לב למסקנה הסופית בפסק-דיננו זה, לא נוסיף ולא נתאר את הדברים.

נאמר אך זאת, כי במהלך הדברים הרגיל ראוי היה ערעור המדינה להתקבל, ולו המשיכה המדינה בדרך בה החלה כי-אז היינו מחמירים ביתר בעונשו של המערער. אלא שעתה הודיעתנו פרקליטת המדינה כי בשים-לב לשינוי שחל, כמקווה, במערער - לאחר הטיפול שזכה לקבל - נשתנתה הדעה הראשונה. כיום סוברת הפרקליטות כי ראוי להסתפק בהוספת צו מבחן לעונש שהוטל על המערער בבית-משפט קמא ושלא להגביר את עונש המאסר בפועל. שירות המבחן תומך בעמדה זו, וניתן אף לומר שהיוזמה היתה שלו. למותר לומר כי המערער מסכים לדבר.

היפוך יוצרות זה לא הקל עלינו, ואולם לא מצאנו טעם בעל עוצמה להסתייג ממנו. בייחוד כך, שבני-הזוג נתגרשו זה-מזה, ולמעט שאלות רכוש מסויימות שנותרו שנויות במחלוקת שוב אין ביניהם ולא כלום (למעט בנושא הילדים).

בנסיבות אלו, ולא בלי היסוסים, אנו נעתרים לבקשה המשותפת המונחת לפנינו, ובהתאם לכך אנו מחליטים, בהסכמת המערער, להוסיף לעונש שנגזר עליו בבית-משפט קמא, צו מבחן לתקופה בת 12 חודשים מיום שיחרורו של המערער מן המאסר, תקופה שבמהלכה יהיה המערער בפיקוח השירות ויישמע ככל אשר יורו לו כי יעשה או יחדל מעשות.

בכפיפות לכך אנו מחליטים לדחות את שני הערעורים.

היום, י"ב בתמוז תשס"ד (1.7.2004).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03086300_G05.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il