פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
67/20
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
גזר דינו (רכיב כספי) של בית המשפט המחוזי נצרת אשר ניתן ביום 19.11.2019
בת"פ 39880-05-15 (השופט ע' טאהא)
בשם המבקש:
עו"ד יעקב שקלאר
בשם המשיבה:
עו"ד שרית משגב
החלטה
1.
לפני בקשה לעיכוב ביצוע תשלום קנס בסך של 60,000 ₪, אשר הוטל על המבקש ביום 19.11.2019 בגדרי ת"פ 39880-05-15 בבית המשפט המחוזי נצרת (השופט ע' טאהא ). בית משפט קמא פרס את הקנס לעשרים תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.1.2020 ובכל 1 לחודש שאחריו.
2.
ביום 30.4.2020, בהסכמת המדינה ולאור מצב החירום, נעתרתי לבקשת המבקש להקפיא את תשלומי הקנס לחודשים אפריל, מאי ויוני 2020. קבעתי כי פריסת התשלום תתחדש ביום 1.7.2020 ותימשך עד לתשלום מלוא הקנס.
3.
בבקשה זו חוזר ומבקש המבקש כי אורה על עיכוב ביצוע תשלום הקנס שנגזר עליו עד להכרעה בערעורו. בבקשתו זו טוען המבקש כי ניתן בעניינו צו פשיטת רגל, כי מצבו הכלכלי והנפשי קשה, וכי אין ביכולתו לגייס את הכספים הנדרשים לצורך תשלום הקנס.
4.
דין הבקשה להידחות.
5.
הלכה היא עמנו כי ערכאת ערעור לא תורה על עיכוב ביצועו של תשלום קנס שנפסק לחובת המערער בערכאה הדיונית אך בשל הגשת ערעורו. זאת, מכיוון שבניגוד לעונש מאסר, אין בתשלום קנס כדי לגרום למערער נזק בלתי הפיך במקרה שבסוף ההליך הערעור יתקבל והקנס יופחת או יבוטל (ראו ע"פ 3745/17 אלבז נ' מדינת ישראל (22.5.2017), פסקה 4 והאסמכתאות שם). בענייננו-שלנו, לא די בטענות שבפי המבקש כדי להצדיק סטייה מהלכה זו ולעכב את ביצועו של תשלום הקנס.
6.
יתירה מכך: כפי שציינה המדינה בתגובתה, הפריסה שאופשרה למבקש הייתה נדיבה ומשמעותית מלכתחילה; וגם בית משפט זה כבר הלך למענו כברת דרך ארוכה – בהינתן הכלל הבסיסי בדבר ביצועם המיידים של עונשים פליליים (ראו: ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241 (2000)).
7.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.
ניתנה
היום, י"ג בשבט התשפ"א (26.1.2021).
ש ו פ ט