ע"פ 8644/04 לאוניד טבריה נ. מדינת ישראל

השופט א' רובינשטיין:

א.המערער הורשע על פי הודאתו, בגדרי הסדר טיעון, בעבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בכתב האישום המתוקן תואר כי מששאל המנוח, קטוע רגל, שהמערער היה מעסיקו, מתי יחזיר לו המערער כסף שהוא חב לו, הפילו המערער על גבו ודקר אותו במכשיר חד 8 דקירות בחזהו ובצווארו וכן לחץ על צווארו ופיו. שתיים מן הדקירות פגעו בלבו של המנוח והוא מת מפצעיו. המערער השליך את מכשיר ההמתה לפח אשפה כדי להעלימו.

ב.בהסדר הטיעון סוכם כי יוכן תסקיר שירות המבחן, וכי באשר לעונש תטען המדינה לעונש מירבי של ארבע עשרה שנות מאסר, ובא כוח המערער יטען ללא פחות מעשר שנות מאסר. בית המשפט קמא, לאחר ששקל את נסיבותיו האישיות של המערער כפי שפורטו לפניו בתסקיר, לרבות עברו הנקי, ואת חומרת הנסיבות שבהן נעברה עבירת ההריגה, תוך יחס של זילות לגבי ערך החיים, גזר עליו שתים עשרה שנות מאסר – מיצוע הסדר הטיעון – לריצוי בפועל, ושנת מאסר על תנאי.

ג.הערעור דנא מופנה כנגד העונש. בא כוח המערער טען, בהודעת הערעור ובפנינו, כי נסיבותיו האישיות הקשות של שולחו ומצב בריאותו מצדיקים הפחתה באשר הוטל עליו. בא כוח המערער תיאר את שולחו כאדם נורמטיבי מיסודו, שעולמו חרב עליו עם מעשהו הטראגי שלא היה מתוכנן, משפחתו רחקה ממנו ובריאותו מידרדרת, לרבות תהליך סרטני באחת מכליותיו וניתוח שעבר. לטענת בא כוח המערער, הביע שולחו חרטה על מעשהו; הוא לא יוכל להשתלב בעתיד בעבודה, נוכח גילו (56) וקשיי בריאות ושפה. כן הגיש מסמכים רפואיים, אף כי לא עדכניים, באשר למצבו הרפואי של המערער. לפיכך ביקש כי יופחת עונשו לעשר שנים, על פי הרף הנמוך בהסדר הטיעון. באת כוח המדינה טענה כי ההסדר, שהיה חריג ומקל, ניתן נוכח הכרה בבעיותיו הרפואיות של המערער.

ד.שירות המבחן ציין בתסקיר משלים, כי המערער במצב רוח דכאוני עקב מצבו הרפואי, ניכורו המשפחתי ומיעוט הביקורים על-ידי קרוביו בכלאו, והתמודדות קשה עם מאסרו.

ה.לא נוכל להיעתר לערעור. המערער נטל את חייו של הקרבן בשל סכסוך מעוט-ערך, וכפסע היה בינו ובין עבירת הרצח (שבה הואשם מתחילה). אכן, חייו קיבלו תפנית קשה עם העבירה, אך בכך לא יוכל להלין, למרבה הצער, אלא על עצמו. בית המשפט קמא גזר את דינו בגדרי הסדר הטיעון, ולא היה כמובן כל מקום לציפיה כי הדין ייגזר דווקא ברף התחתון של ההסדר. ובאשר למצבו הרפואי של המערער, חזקה על שלטונות הכלא שיתנו לו את כל הטיפול הנחוץ במחלותיו; העתק פסק דין זה יועבר גם אליהם. כאמור, איננו נעתרים לערעור.