פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 8650/03 דב פיכמן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · פסלות שופט לאחר הרשעת שותף בעסקת טיעוןערעור על החלטת בית המשפט לדחות בקשה לפסילת שופט

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער, שהורשע לאחר ששותפו הורשע בעסקת טיעון בפני אותו שופט, טען כי היה על השופט לפסול את עצמו. בית המשפט דחה את הערעור בשל חלוף הזמן ולגופו של עניין, משום שהשופט לא גיבש עמדה לגבי חלקו של המערער ולכן אין מניעה לדון בעניינו.

העובדות

המערער ואדם נוסף הואשמו יחד בכתב אישום. המדינה ערכה עסקת טיעון עם האדם הנוסף, שהודה והורשע, ובית המשפט הקל בעונשו לאור חלקו היחסי הקטן. לאחר כארבע שנים הורשע גם המערער וממתין לגזר דינו, וטען כי השופט היה צריך לפסול את עצמו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם היה על השופט לפסול את עצמו מלדון במשפטו של המערער לאחר שפסק דינו במשפטו של שותפו קבע את הרשעתו בעסקת טיעון והקל בעונשו?

הלכות

  1. 1

    אין כל מניעה לשופט לדון במשפטו של נאשם אחר כאשר בית המשפט לא נקט עמדה בדבר חלקו של המערער על בסיס ממצאים שקבע בראיות שהוא עצמו שמע.

    ״בית המשפט לא נקט כל עמדה – המבוססת על ממצאים שהוא עצמו קבע לאור ראיות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    דעתו של בית המשפט אינה נעולה, ולכן אין סיבה לפסול את השופט מלדון בהליך.

    ״דעתו של בית המשפט אינה "נעולה" כלל ועיקר, ואין סיבה לפסול את בית המשפט״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חלקו היחסי
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו

כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 8650/03

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המערער:

דב פיכמן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית המשפט

המחוזי בחיפה, מיום 23.9.2003, בת.פ. 180/99

(ב"ש 4014/03) שניתנה על ידי כבוד השופט

י' דר

תאריך הישיבה: י"ב בתשרי

התשס"ד (8.10.2003)

בשם המערער: בעצמו

בשם המשיבה: עו"ד מיכאל

קרשן

פסק-דין

נגד המערער ואדם נוסף הוגש כתב אישום. המדינה ערכה עיסקת טיעון עם אותו אדם נוסף. על פיה הודה בעובדות כתב האישום, והורשע על פי הודאתו. המדינה ביקשה להקל בעונשו לאור חלקו היחסי הקטן. בית המשפט אימץ את עמדת המדינה.

חלפו כארבע שנים. המערער הורשע בדינו. הוא ממתין לגזר דינו. עתה הוא טוען כי לאור פסק דינו של השופט במשפטו של האדם הנוסף, היה על השופט לפסול את עצמו. בית המשפט דחה הבקשה. מכאן הערעור שלפני.

די בחלוף הזמן כדי לדחות הערעור. אך גם לגופו של עניין דינו להידחות. אין כל מניעה לשופט לדון במשפטו של המערער. די אם אציין, כי בית המשפט לא נקט כל עמדה – המבוססת על ממצאים שהוא עצמו קבע לאור ראיות שהוא עצמו שמע – באשר לחלקו של המערער. דעתו של בית המשפט אינה "נעולה" כלל ועיקר, ואין סיבה לפסול את בית המשפט (ראו ע"פ 4150/00 דהן נ' מדינת ישראל ).

הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ב בתשרי התשס"ד

(8.10.2003).

ה

נ ש י א

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1אין כל מניעה לשופט לדון במשפטו של נאשם אחר כאשר בית המשפט לא נקט עמדה בדבר חלקו של המערער על בסיס ממצאים שקבע בראיות שהוא עצמו שמע.
  2. 2דעתו של בית המשפט אינה נעולה, ולכן אין סיבה לפסול את השופט מלדון בהליך.