ע"פ 867/07 ג'מאל חיג'אזי נ. מדינת ישראל

1.

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר של 4 שנים שהוטל על המבקש בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט רביד) מיום 21.12.06.

2.

המבקש הורשע בשתי עבירות של תיווך בשוחד על-פי הודאתו. העבירות נעברו על רקע המציאות ששררה בתורים הארוכים ללשכת מרשם האוכלוסין במזרח ירושלים. למבקש משרד הממוקם בסמוך ללשכה, שבו נתן שירותי הדפסה וצילומים לפונים ללשכה. השותף לעבירה עבד כמאבטח בלשכה בכפיפות לקצין הבטחון של משרד הפנים. המבקש, השותף ומאבטח נוסף קשרו קשר שבמסגרתו שני המאבטחים אמורים היו לנצל את תפקידם להכנסת אנשים ללא תור ללשכה, אותם אמור היה המבקש להפנות למאבטחים בתמורה ל-500 ש"ח שכל פונה אמור היה לשלם בעבור קיצור התור. הסכום שעתיד היה להתקבל אמור היה להתחלק בין שלושתם. במהלך החודשים שלאחר קשירת הקשר, מימשו המבקש והמאבטחים את הקשר הפלילי המתואר. המבקש הודיע לאנשים שפנו למשרדו כי תמורת סכום של 500 עד 700 ש"ח הוא ידאג להכניסם ללשכה לקבל שירות ללא תור. לאחר שהמבקש קיבל תשלום כאמור, הוא מסר את שם הפונה לשותף או למאבטח הנוסף, ואלה דאגו להכניסו ללשכה תוך זמן קצר. בדרך זו נכנסו ללשכה עשרות פונים, ובתמורה קיבל כל אחד מהשלושה סכום של 15,000 ש"ח לפחות.

על-פי אישום נוסף, למשרד המבקש הגיעה שוטרת סמויה, והציגה עצמה כמי שממתינה בתור ללשכה. נאמר לה על-ידי המבקש כי ניתן לסדר לה תור תמורת סך של 500 ש"ח. כשהתמקחה על המחיר, אמר לה המבקש כי ניתן לסדר לה תור בלא תשלום מיוחד אם תסכים לבלות עם אחד המאבטחים. המבקש הציע גם את עצמו לצורך בילוי כאמור. כשהגיעו השותף והשוטרת הסמויה לדירה לצורך בילוי, הוא נעצר על-ידי המשטרה.

השותף הואשם והורשע בעבירות נוספות שאינן קשורות במבקש.

3.

בית המשפט המחוזי גזר על המבקש מאסר בפועל של 4 שנים, מאסר על תנאי, וקנס.

4.

המבקש ערער לבית משפט זה הן על ההרשעה והן על העונש. טענתו לענין ההרשעה היא כי המאבטח השותף אינו "עובד ציבור", ולכן לא ניתן להרשיעו בתיווך לשוחד, המותנה בכך שינתן ל"עובד ציבור". אשר לגזר הדין, הוא טוען כי בית המשפט החמיר עמו יתר על המידה בשים לב למכלול נסיבות הענין. עוד טען כי לנסיבותיו האישיות לא ניתן המשקל הראוי. בכלל זה טען, כי ההליך פגע פגיעה הרסנית בעיסקו, וכי גילו מבוגר, מצב בריאותו לא טוב, והוא סועד את אמו ואחותו ששתיהן חולות במצב קשה.

5.

בבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, התמקד הסניגור בטענה לענין ההרשעה כי אין לראות במאבטח השותף מי שמצוי במעמד של "עובד ציבור", ולפיכך נשמט הבסיס מעבירות התיווך לשוחד שבהן הורשע המבקש. כן התייחס לחומרת העונש שנגזר, אשר על-פי טענתו, חורג מהמידה הראויה.

6.

דין הבקשה לעיכוב ביצוע המאסר להידחות.

אשר להרשעה, טיעונה של ההגנה אינו יכול לעמוד. המבקש הודה בעבירות תיווך לשוחד בהן הואשם, ומכלל ההודאה נובע כי הוא לא העמיד למחלוקת את שאלת מעמדו של המאבטח השותף כ"עובד ציבור". ממילא נשמטת טענתו כי לא ביצע עבירה של תיווך בשוחד, בה הודה. אשר לעונש, בית המשפט המחוזי גזר את עונשו של המבקש למאסר בן מספר שנים, נוכח חומרת העבירות אותן עבר. בית המשפט שלערעור ישקול את מידתיותו של העונש על-פי מדיניות הענישה הנקוטה בעבירות מסוג אלה שנעברו, ובהתחשב בנסיבות האישיות של המבקש. אורך תקופת המאסר שנגזרה אינה מעלה חשש של ממש כי תחילת ריצוי העונש עתה תייתר את הערעור על העונש. כללו של דבר, ענין זה נכנס למסגרת הכלל לפיו יש להתחיל בריצוי עונש עם מתן גזר הדין, ואין הצדקה לחרוג מכלל זה כאן.

הבקשה נדחית, איפוא. על המבקש להתייצב לתחילת ריצוי מאסרו ביום 11.3.07 במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים עד השעה 11:00.