פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 8675/09 מיכאל דיגנקוב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת עונשו של מערער שהורשע בחבלה בכוונה מחמירה לאחר ששיסף את גרונו של מארחו בסכין. נקבע כי 13 שנות המאסר הן תגובה מתחייבת לחומרת המעשה ולסכנה שבו, בהתחשב בהרתעת הרבים. לא מצא בית המשפט עילה לשנות מן העונש.

העובדות

המערער התגורר בביתו של מארחו, ועל רקע ויכוחים שונים שיסף בלילה את גרונו של מארחו בסכין בעת שזה שכב במיטתו. המתלונן נחבל קשות בצוואר וביდיו, סבל מדימום חזק ונזקק למספר ניתוחים. המערער הודה והורשע בחבלה בכוונה מחמירה ונדון ל-13 שנות מאסר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להקל בעונשו של המערער שהורשע בחבלה בכוונה מחמירה ונדון ל-13 שנות מאסר?

הלכות

  1. 1

    העונש שנגזר על עבירת חבלה בכוונה מחמירה, שביצועה כלל שיסוף גרון בסכין על רקע מחלוקות, מתחייב מחומרת המעשה ומהסכנה הגלומה בו, ואין עילה להתערבות בחומרתו.

    ״על התנהגות אלימה ונפשעת זו היה מצווה בית המשפט המחוזי להגיב ביד קשה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חבלה בכוונה מחמירה
  • הרתעת הרבים
  • חרטה
  • מאסר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

8675/09

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער:

מיכאל דיגנקוב

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר-דינו של בית המשפט

המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 15.9.2009, בתיק פ"ח 1004/09, שניתן על ידי

השופטים: נ' אחיטוב, מ' דיסקין, ר' בן יוסף

תאריך הישיבה:

ז' בשבט התשע"א

(12.01.11)

בשם המערער:

עו"ד לירן

פרידלנד ; עו"ד יזהר קונפונטי

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן למבוגרים

עו"ד נעימה חנאוי

גב' שלומית נחליאל

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בחודש דצמבר 2008 התגורר המערער בביתו של מיכאל מולדבסקי בבני-ברק (להלן: מיכאל), וביניהם נתגלעו ויכוחים שונים. בתאריך 28.12.08, בשעת לילה, בעת שמיכאל שכב במיטתו, נטל המערער סכין ושיסף את גרונו של מארחו. במהלך ניסיונותיו של מיכאל להתגונן הוא ניסה לאחוז בסכין, ותוך כך נחבל גם בידיו. משהובהל לבית חולים אובחנו אצל מיכאל חתכי רוחב עמוקים בצוואר ובידיו, הוא סבל מדימום חזק ונזקק למספר ניתוחים.

המערער הודה בכל אלה, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בתל-אביב בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, ובהמשך דן אותו ל-13 שנות מאסר ושתי תקופות של מאסר על-תנאי.

בערעור שבפנינו עותר המערער כי נקל בעונשו, ונימוקיו הם אלה: תקופת המאסר שהושתה עליו הנה חמורה וחורגת מרמת הענישה הנוהגת; לא ניתן משקל הולם להודאתו, לחרטה שהביע ולמחילתו של הקורבן; לא ניתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות הקשות, ולעובדה שמאז עלה לישראל התקשה להיקלט בה וכתוצאה מכך החל לצרוך אלכוהול. המערער הוסיף כי הוא מבקש להירתם לתהליך גמילה ושיקום.

אכן, תקופת המאסר שהושתה על המערער ארוכה וקשה היא, אולם זו היתה תגובה מתחייבת לחומרת מעשיו ולסכנה הגלומה בו. על רקע של מחלוקות בינו לבין מארחו, החליט המערער לתקוף את מיכאל תוך שהוא אינו בוחל בעשיית שימוש בסכין. החבלות שגרם המערער לקורבן קשות הן, ונדמה כי לא נפריז אם נאמר שאך בנס לא הסתיים אותו אירוע בתוצאה קשה פי כמה. על התנהגות אלימה ונפשעת זו היה מצווה בית המשפט המחוזי להגיב ביד קשה, וחרף חומרת העונש לא מצאנו מקום או עילה לשנות ממנו, גם מן הטעם של הרתעת הרבים בתקופה בה הפכה האלימות לחלק מנוף חיינו.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ז' בשבט התשע"א (12.01.2011).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (15 מסמכים)

  • ע"פ 2508/21עבד אלגואד נאסר נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 3498/19אורחן זרבאילוב נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5476/16פסק-דין
  • ע"פ 3393/15עומר זרקוא נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 8638/13פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 273/14מדינת ישראל נ. פארס טאהאפסק-דין
  • ע"פ 1630/14יונס אבו שנדי נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 2108/12מועתסם אבו גנאם נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 6395/12עודד עזריאל נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 8855/12עזאת אלזידאה נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 6924/12עמאר בעארני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 4716/12מדינת ישראל נ. עידן דטסהפסק-דין
הצגת עוד 3
  • ע"פ 5460/12ברוך רחמים נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 2274/12עדנאן מאדי נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 1961/12מוחמד אבו מאדי נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1העונש שנגזר על עבירת חבלה בכוונה מחמירה, שביצועה כלל שיסוף גרון בסכין על רקע מחלוקות, מתחייב מחומרת המעשה ומהסכנה הגלומה בו, ואין עילה להתערבות בחומרתו.