ע"פ 8686/08 סרגיי מורוז נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-ב"ש 92085/08 מיום 12.10.2008 שניתנה על ידי כבוד השופטת ד' ברלינר שלא לעכב את ביצוע עונשו של סרגיי מורוז (להלן: המערער ).

1.

ביום 11.1.2007 הורשע המערער, בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו, על פי הודאתו, בעבירה של נהיגה בקלות ראש, עבירה של אי ציות לרמזור אדום ועבירה של נהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים.

2.

בטיעונים לעונש ציינה המשיבה כי לחובתו של המערער נזקפות שתי הרשעות תעבורה קודמות, שבגין האחרונה מביניהן עומד כנגדו עונש מאסר על תנאי למשך 5 חודשים ופסילת רישיון ל-9 חודשים. משום כך ביקשה התביעה למצות את הדין עם המערער, להפעיל את עונש המאסר ולפסול את רישיונו ל-4 שנים. שירות המבחן התרשם באופן חיובי מהמערער והמליץ לבית המשפט להימנע מהפעלת העונש המותנה. ביום 17.9.2008 נתן בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו את גזר דינו. בית המשפט (כבוד השופט ש' איזקסון) קבע כי יש מקום במקרה זה להפעיל את עונש המאסר המותנה, אך הוסיף כי לאור ההמלצה החיובית של שירות המבחן יבוצע העונש בדרך של עבודות שירות. על המערער הוטל לפיכך עונש מאסר של 16 חודשים, מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל בדרך של עבודות שירות אשר יחלו ביום 6.10.2008. יתרת חודשי המאסר יהיו על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא כי המערער לא יורשע במהלך זמן זה בעבירה שעניינה נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ונהיגה בעת פסילה. השופט איזקסון הורה כי עונש המאסר המותנה של 5 חודשים התלוי כנגד המערער בגין הרשעתו הקודמת יופעל וירוצה בחופף לעונש המאסר לריצוי בפועל. בנוסף לכך נפסל רישיונו של המערער למשך 50 חודשים ו-10 חודשי פסילה מותנית, למשך 3 שנים באותו התנאי. קנס על סך 3,000 ש"ח שהוטל על המערער צומצם לאחר מכן לשיעור של 1,500 ש"ח.

3.

ביום 2.10.2008 הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על חומרת העונש. רק ארבעה ימים לאחר מכן, ביום 6.10.2008 - הוא היום המיועד לתחילת ריצוי המאסר בעבודות השירות, הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. בבקשתו טען המערער כי סיכוייו לזכות בערעור שהגיש טובים הם, לאור נסיבותיו האישיות כפי שתוארו בתסקיר וכן כי הערעור יאבד מערכו ללא עיכוב הביצוע. המשיבה התנגדה לבקשה בטענה שסיכויי הערעור להתקבל נמוכים לאור העבירות בהן מדובר ונסיבותיהן. עוד הדגישה המשיבה בהתנגדותה כי חלק ניכר מהעונש כולל הפעלת מאסר על תנאי. כב' השופטת ד' ברלינר נתנה ביום 12.10.2008 את החלטתה לפיה עד להחלטה אחרת, לא יעוכב ביצוע העונש והבקשה תידון בפני השופטת אמסטרדם על פי יומנה.

4.

ביום 16.10.2008 הגיש המערער לבית משפט זה "הודעת ערר" על החלטתה של השופטת ברלינר. בא כוח המערער מבקש כי בית המשפט יורה על עיכוב ביצוע עבודות השירות או לחילופין יורה על קיום דיון במעמד הצדדים בבית המשפט קמא ועל עיכוב ביצוע העונש עד למועד הדיון. את בקשתו מנמק המערער בכך שהחלטת בית המשפט המחוזי ניתנה מבלי שהתקיים דיון במעמד הצדדים. לטענתו, בהחלטה זו יש משום דחייה של הבקשה למועד בלתי ידוע והוא מפנה לפסיקה של בית משפט זה לפיה בקשה לעיכוב ביצוע צריכה להישמע בהקדם האפשרי ובמעמד הצדדים.

5.

לשאלתי משיב הסניגור כי בדיקתו הבוקר העלתה כי עדיין לא נקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים.

6.

באת כוח המשיבה עמדה בטיעונה על כך כי מדובר במאסר חופף למאסר על תנאי, וציינה כי על פי האמור בגזר הדין של בית משפט השלום סניגורו של המערער ביקש להורות על ריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות. בעניין זה השיב הסניגור כי לא כך עולה מפרוטוקול הדיון והיתה זו בקשה חלופית בלבד. מהפרוטוקול, כך יצויין, לא עולה בקשה כמתואר בגזר הדין.

7.

על דרך העקרון צודק הסניגור בטענתו שצריך היה לקבוע דיון במעמד הצדדים בבקשת עיכוב הביצוע. עם זאת אין להתעלם מכך שההגנה ניסתה במקרה זה לכפות על בית המשפט את המועדים. חזרנו והתרענו על הגשת בקשות לעיכוב ביצוע המוגשות ללא הצדקה ברגע האחרון (ראו למשל ע"פ 3579/04 אפגאן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 15.4.2004) ; ע"פ 2178/08 ואזנה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 7.3.2008)). לכך יש לתת משקל. ועם כל זאת – הגיעה השעה לדון בבקשת עיכוב הביצוע במעמד הצדדים ולהכריע בה. אני מקבלת את הערר במובן זה שאני מורה שהדיון כאמור יקוים בפני בית המשפט המחוזי לא יאוחר מיום 28.10.2008. העתק החלטה זו יועבר בדחיפות לסגנית הנשיאה ד' ברלינר בבית המשפט המחוזי.