פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 8704/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערער:
אסמעיל אבו אלקיעאן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע
בת"פ 8031/05 שניתן ביום 29.5.05 על-ידי כבוד השופטת
ר' ברקאי
תאריך הישיבה:
ד' בסיון תשס"ו
(31.5.06)
בשם המערער:
עו"ד יוסף שלבי; עו"ד זעבי שריף
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן:
עו"ד אוהד גורדון
גב' אדוה פרויד
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א.ערעור על גזר דין שהוטל על המערער ביום 29.5.05 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת ברקאי) בת"פ 8031/05 ובת"פ 5483/03, שבגדרו נדון למאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים אם יעבור עבירה מסוג פשע ומאסר על תנאי אם יעבור עבירה לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
ב.(1) המערער הורשע לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן בת"פ 8031/05, שייחס לו עבירות של הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק זה ועבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי לפי חוק הכניסה לישראל. לפי כתב האישום הסיע המערער ברכבו ביום 16.1.05 שלושה שוהים בלתי חוקיים, תושבי הרשות הפלשתינאית. המערער ניסה להימלט משוטרים שהבחינו בו, והחל לנסוע בצורה פרועה בעודו מסכן את חיי הנוסעים ברכבים אחרים. כך למשל, חצה צומת ברמזור אדום ונסע זמן ממושך בנתיב הנגדי חרף קו הפרדה רצוף ואי תנועה. המערער הצליח להימלט. ביום 17.1.05 הצליח המערער להימלט פעם נוספת לאחר ששוטר הגיע לביתו כדי לעצרו. בת"פ 5483/03 הואשם המערער בבית משפט השלום בבאר-שבע בעבירה נוספת של הסעת שוהים בלתי חוקיים. הנאשם הודה אף בעבירה זו במסגרת הסדר הטיעון, והסכים כי בית המשפט המחוזי יגזור את דינו אף ביחס אליה. בתסקיר שירות המבחן מיום 9.5.05 שהוגש לבית המשפט המחוזי, נכתב כי המערער, הנשוי לשלוש נשים ואב ל-18 ילדים, מתקשה בהצבת גבולות להתנהגותו; שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית.
(2) בגזר הדין ציין בית המשפט המחוזי, כי תופעת סיכון חיי אדם בנתיבי התחבורה בדרום - פשתה, ולפיכך העלו בתי המשפט על נס את הצורך בענישה מחמירה כדי להרתיע וכדי ולמגר את התופעה. בית המשפט המחוזי קבע כי נסיבותיו האישיות של המערער, נדחות אל מול העבירה הקשה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הישנות ביצוע עבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים, וכן נוכח העובדה כי המערער בז לכל חוק וניסה להימלט פעמיים מאימת הדין.
ג.(1) בכתב הערעור נטען, כי העונש שהוטל על המערער מחמיר עמו יתר על המידה, כי בית המשפט אימץ את המרכיבים הלא-חיוביים ביחס למערער המצויים בתסקיר שירות המבחן, והתעלם מן החלקים החיוביים שבו, וכי בית המשפט לא שת לעברו הפלילי הנקי של המערער ונסיבותיו האישיות.
(2) עובר לדיון זה, נמסר בתסקיר משלים מיום 15.5.06 כי המערער מעורה חברתית בבית האסורים ולא התגלו בעיות חריגות, אולם לא ניתנה המלצה כיוון שהמערער נמצא אך בראשיתו של הליך טיפולי, שקשה להעריך את תוצאותיו. אשר על כן, ביקש שירות המבחן את דחיית מועד הדיון בערעור בארבעה חודשים נוספים.
(3) בפנינו הדגיש בא כוח המערער את נסיבותיו האישיות המיוחדות בעברו, וכן את מחלתה הקשה של בתו, וטען כי המדובר באדם חיובי ביסודו.
(4) בא כוח המדינה הטעים את חומרת העבירות שבהן הורשע המערער, הן באשר לסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה שפשט בדרום הארץ, והן בהסעת שוהים בלתי חוקיים. דבר זה מעמעם את רקעו ונסיבותיו האישיות, מה גם שלשיטת המדינה כבר הקל בית המשפט קמא בעונשו.
ד.לא ראינו מקום לדחיית הדיון, ולא נוכל להיעתר לערעור. בפני בית משפט זה באים לא אחת ולא שתיים מקרים של עבירות דומות בנגב; בביטוי "מכת מדינה" כבר נעשה שימוש מוצדק בהקשר זה, ואכן אין מנוס מענישה חמורה בכגון דא. לכך מצטרפת הסעתם של שוהים בלתי חוקיים, שאף באשר לחומרתה במצב הבטחוני אין צורך להכביר מלים. המערער חטא באלה. גזר הדין של בית המשפט קמא אינו חורג לחומרה כל עיקר בנסיבות, וזאת גם בהביאנו בחשבון את רקעו האישי והמשפחתי של המערער. ייצא הקול כי יש דין ויש דיין בעבירות הללו, ולא יהיו דרכי הארץ הפקר ולא יהיה בטחון יושביה הפקר. אין בידינו להיעתר לערעור.
ניתן
היום, ד' בסיון תשס"ו (31.5.06).
ש ו פ ט ש
ו פ ט ת ש ו פ ט