ע"פ 871/20 אברהם אברג'יל נ. מדינת ישראל

1.

על המערער הושת מאסר בפועל של 26 חודשים לאחר שהקים והפעיל מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס, בה נתפסו מאות שתילים שהגיעו למשקל של 80 ק"ג. בגין כך הורשע המערער בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן ובהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית – עבירות לפי סעיפים 6, 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

2.

הערעור שבפנינו נסב על חומרת העונש והסניגור המלומד התמקד באחידות הענישה, בשיקולי השיקום ובמצבו הבריאותי של המערער.

3.

נאמר בקצרה כי לא מצאנו ממש בערעור.

אחידות הענישה : אכן, על הנאשם 2 בכתב האישום, שהורשע כמסייע, נגזרו 6 חודשי עבודות שירות בלבד, אך כפי שהוסבר על ידי המשיבה, הדבר נבע משיקולים ראייתיים ולכן אין להקיש מעניינו לעונשו של המערער.

השיקום : לא קלות היו שנות חייו של המערער, ועברו הפלילי הכבד שהתיישן בחלוף השנים מעיד על הדרך שעשה ועל כך שעלה בידו להימנע משימוש בסמים לאורך השנים. אלא שהמערער "נפל" שוב לנגע הסמים, ועל כך, למרבה הצער, עליו לשלם כעת את המחיר.

המצב הבריאותי : אכן אנו נמצאים כעת בזמן הקורונה, אך חזקה על רשויות השב"ס כי יבחנו את עניינו של המערער בהינתן מצבו הרפואי הנטען. לא למותר לציין כי הוצגו לנו מכתבים מגורמי הרפואה בשב"ס על ההיערכות בבתי הסוהר ועל כך שנכון לכתיבת שורות אלה אין אף אסיר אשר מאובחן כחולה קורונה בשב"ס.

4.

העונש שהושת על המערער אינו חורג כלל מרף הענישה הנוהג במקרים כגון דא, ובהינתן נקודת המוצא שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש אלא במקרים חריגים, איננו רואים מקום להתערבותנו.

אשר על כן, הערעור נדחה.