ע"פ 8710/11 רביע חוסין נ. מדינת ישראל

המערער הורשע לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן במספר רב של עבירות הקשורות בנשק – קשירת קשר לפשע, עבירות סחר ונסיון לסחר בנשק והחזקת נשק. הוא נדון לארבע וחצי שנות מאסר בפועל ולמאסר על תנאי של 24 חודשים, וכן לקנס בן 20,000 ₪. בית המשפט קמא (סגן הנשיא כתילי) ציין כי חלקו של המערער היה משמעותי ביותר בפרשת נשק רחבה (שבאה לא אחת בפני בית משפט זה בתיקים שונים), הן כשותף מרכזי של אחד מראשי הפרשה והן כעצמאי, תוך תחכום ותעוזה. צוינו החומרה בעבירות נשק וגם העובדה שהנשק בו מדובר לא נמצא. בית המשפט הביא בחשבון את היחס בין מעשי המערער למעשיהם של אחרים בפרשה. בערעור ולפנינו טען בא כוחו המלומד של המערער להשוואה בינו לבין אחרים, במיוחד מי שלטענת המערער היה מקביל לו בעבירותיו ונדון בהסדר טיעון ל-36 חודש (ועוד הפעלה של שמונה חודשים). נטען, כי המערער שירת בעבר כשוטר משמר הגבול, עברו נקי והוא אב למשפחה.

בא כוח המדינה עמד על החומרה היתרה שבעבירות הנשק, ועל המספר הגדול של העבירות שבהן הורשע המערער.

לא מצאנו מקום להיעתר לערעור. כתב האישום שבו הורשע המערער קשה ביותר, ועל כך עמד בית המשפט קמא אל נכון. לעניין חומרתן של העבירות בנשק נדרש בית משפט זה בפרשה זו עצמה, כאמור, וככלל עמד על ענישה מחמירה. ההשוואה שביקש המערער למתוח כלפי תיק אחר אינה יכולה במקרה זה להטות את הכף, הן כיון שאיננו עוסקים במאזניים מדויקים שבהם אפשר להשוות תדיר אחד לאחד כל תיק למשנהו, והן כיון שכתב האישום שלפנינו כבסיס ההרשעה הוא חמור עד מאוד.

עברו הנקי של המערער והתנהגותו במאסר, אם היא אכן ראויה כפי שמוסר הסניגור, עשויים לעמוד לו בעתיד, בלא שכמובן ניטע כל מסמרות; אך אין מקום להתערבותנו בפסק הדין קמא, ואיננו נעתרים איפוא לערעור.