ע"פ 8725/01 עלי עזאם נ. מדינת ישראל

השופט י' טירקל :

1.בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' ש' צמח), הרשיע את המערער על פי הודייתו בעבירה של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. לפי כתב האישום, שבעובדותיו הודה המערער, הגיע המערער יחד עם שלושה נאשמים נוספים במכונית לחנות מכולת בשכונת הדרוזים בשפרעם, שלידה ניצבו ארבעת המתלוננים. המערער ונאשם נוסף תקפו שניים מן המתלוננים במוטות ברזל ונאשם אחר תקף אותם בסכין. כמו כן תקפו הארבעה גם את המתלונן הרביעי שהיה במקום. כתוצאה מהמכות שהכה המערער את אחד המתלוננים במוט ברזל נגרם לו שבר בצלע והוא נזקק לטיפול רפואי בבית חולים. בית המשפט המחוזי גזר על המערער מאסר לתקופה של 12 חודשים בפועל בניכוי ימי מעצרו וכן מאסר על תנאי לתקופה של 18 חודשים.

המערער ערער על חומרת עונשו.

2.בא כוח המערער הגיש הודעת ערעור מפורטת על גזר הדין, אולם בטענותיו לפנינו הוסיף גם לענין הכרעת הדין. לטענתו, לא התכוון המערער להודות בעובדות כתב האישום כפי שנוסח אלא התכוון להודות רק בתקיפת המתלוננים, בלי שהוא עצמו היכה במוט ברזל. עוד טען כי יש להביא בחשבון לזכות המערער את גילו הצעיר - 19 שנים - את הודייתו ואת הבעת החרטה בתחילת משפטו, את עברו הנקי ואת התסקיר החיובי של שירות המבחן, שהמליץ להטיל עליו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות.

אשר לטענה בדבר הודיה של המערער בעובדות שבהן לא התכוון להודות ועל פיהן הורשע, לא ראינו מקום לקבלה. המערער היה מיוצג על ידי עורך דין וכעולה מן הפרוטוקול הוסברו לו פרטי כתב האישום שבהם הודה. למעלה מן הצורך נוסיף כי אפילו היה ממש בטענתו שלא אחז במוט ברזל בידיו, די בעובדה שהשתתף בצוותא חדא עם כל החבורה במעשי האלימות שבמהלכם נעשה שימוש במוט ברזל. אשר לעונש שנגזר על המערער, אכן אין הוא קל ובוודאי לצעיר שזה מאסרו הראשון וגדל במשפחה נורמטיבית. אולם, אין להתעלם מן הנסיבות החמורות של הפרשה ובעיקר מכך שהמעשים נעשו בחבורה ותוך שימוש במוטות ברזל ובסכין. כל אלה נשקלו על ידי בית המשפט המחוזי ולא מצאנו מקום להמתיק את עונשו של המערער עוד.

3. הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 1.1.02 עד השעה 10:00.