ע"פ 8726/99 דב רבינק נ. מועצת רואי החשבון

1.המערער שהוא רואה חשבון, הורשע בעבירות של קבלת דבר בנסיבות מחמירות, גניבה ע"י מורשה, השמטת הכנסה, הדחה בחקירה ועוד עבירות נוספות, ונדון(לאחר שעונשו הופחת בערעור לבית המשפט העליון) למאסר לתקופה של חמש שנים בפועל. מעשה שהיה בעיקרו כך היה, שבשנים 1990-3 קבל המערער החזרי מס הכנסה עבור חמישים ושלשה מלקוחותיו, ישירות לחשבונותיו, תוך העלמתם מלקוחותיו בסכום של למעלה מ- 1,100,000 ש"ח. בעטיה של ההרשעה החליטה המשיבה - מועצת רואי חשבון - להרשיע את המערער בעבירות שיש עמן קלון ובהתנהגות שאינה לכבוד המקצוע, וכן הוחלט לשלול את רשיונו של המערער לצמיתות ולפרסם את פסק הדין ברבים.

2.הערעור שלפנינו סב על תקופת השלילה ועל ההוראה בדבר הפרסום. לערעור צורפה גם אשת המערער, שאף היא רואת חשבון, שלעניינה נטען שפרסום שמו של המערער עשוי לפגוע אף בעיסוקה כרואת חשבון.

3.לא ראינו להתערב באורך תקופת הפסילה. המקרים נשוא הרשעתו של המערער בפלילים חמורים הם בטיבם ובנסיבותיהם ואין לנו כל עילה להתערב בהחלטת המועצה שהמערער אינו ראוי עוד לכהן כרואה חשבון. אף בענין הפרסום לא ראינו להיעתר למערער; הכלל ברואה חשבון, כמוהו כבעורך דין, שהורשע בעבירה משמעתית חמורה הוא שהרשעתו וגזר דינו יקבלו פרסום, הן כחלק מההרשעה המשמעתית והן כדי להסיר מכשול מפני הרבים.

לא היה מקום לצרף את אשת המערער שלא הורשעה במאום כמערערת. ממילא אין לה עילה משפטית לקבול על פרסום שמו של אחר ברבים - אפילו הוא בעלה.

הערעור נדחה.