בבית המשפט העליון
ע"פ
8736/14
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
מכרם אלנקיב
נ
ג
ד
המשיב:
יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה לוד
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 19.12.2014 בתיק עפא 041378-12-14
בשם המערער:
עו"ד קייס נאסר
בשם המשיב:
עו"ד אשר זליגר
פסק דין
מונח בפני ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעפ"א 41378-12-14 (כב' השופטת ל' ברודי ), לפיה נדחתה בקשת המערער לעיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי שהוצא נגדו. זאת, במסגרת ערעורו על החלטת בית משפט השלום ברמלה בב"נ 45747-11-14 (כב' השופט ז' ימיני ).
באי כוח הצדדים טענו לכאן ולכאן בדבר סיכויי הערעור. מבלי לקבוע מסמרות, היה מקום לשקול מתן עיכוב ביצוע כמבוקש, וזאת במיוחד כאשר נודע לי היום על ידי הסנגור כי הערעור קבוע לעוד כחודש ימים. דא עקא, השיקול המכריע את גורל הבקשה הוא העדר נקיון כפיים של המערער, וליתר דיוק – התפתחות בשטח בתקופה האחרונה. מתמונות שהוצגו בפני ובפני בית משפט קמא עולה כי הבנייה במקום ממשיכה. לאמור, עיכוב צו ההריסה מנוצל לצורך יצירת עובדות חדשות בשטח. צודק הסנגור כי העניין לא הוכח ברמה הנדרשת במשפט הפלילי. ברם, לא בכך עסקינן. השאלה איננה האם להרשיע את המערער בגין המעשים הנוספים, אלא השלכתם על בקשתו לעיכוב ביצוע. באשר לממצאים שעולים מן התמונות – אף הסנגור התקשה להעניק להם כל הסבר אחר, והתמונות מדברות בעד עצמן. התמונות צולמו בשלוש תקופות שונות, ואכן יש התפתחות בעשייה בשטח.
בית המשפט צריך לתת את דעתו להתנהגות האמורה. במובן זה לא מדובר על המקרה הרגיל של חוסר נקיון כפיים, שאינו קשור כלל למצב בשטח, אלא על התעלמות מההחלטות של בית המשפט, כאילו אלה נתונות לשיקול דעתו של המבקש סעד זמני עד הערעור. ודוק, לא מדובר בשיקולי ענישה, אלא ברצון לשמור על המצב הקיים עד להכרעה בערעור. מצב בו אי-מתן עיכוב ביצוע היה הופך את הערעור לתיאורטי – פועל לטובת המערער. מנגד, מצב בו מתן עיכוב ביצוע עלול לייתר את הערעור מהכיוון הנגדי, או להקשות על הביצוע של הכרעת בית המשפט היה והערעור יתקבל – פועל כנגד מערער המבקש עיכוב ביצוע.
הערעור נדחה.
ניתנה היום, ג' בטבת
התשע"ה (25.12.2014)
ש ו פ ט