ע"פ 8743/02 ראפת אלעוברה נ. מדינת ישראל

1.בית משפט השלום הרשיע את העורר ואחיו בעבירות של התחזות כאחר בכוונה להונות ובהכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו. המערער נדון לשנת מאסר אחת לריצוי בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, לבל יעבור אחת העבירות בהן הורשע ופסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שנתיים מתום מועד ריצוי עונשו. אחיו של המערער נדון ל-8 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, לבל יעבור אחת העבירות בהן הורשע ופסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 10 חודשים מתום מועד ריצוי עונשו.

2.בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המערער נדחתה ואילו בקשה לעיכוב ביצוע עונשו של אחיו התקבלה. אין חולק כי יש הבדלים בין השניים לעניין עיכוב הביצוע ולא בשל עיכוב ביצוע עונשו של האח מתבקש עיכוב הביצוע כאן.

3.ערעוריהם של השניים על חומרת העונש טרם נקבעו לדיון בבית המשפט המחוזי. המערער ריצה עד היום 5 מתוך 12 חודשי המאסר. הערעור הוא על החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה בקשה לעיכוב ביצוע עונשו של המערער.

4.באי כוח המערער העלו טענות מטענות שונות לעניין עיכוב הביצוע המתבקש לדעתם במקרה זה. בין השאר, נטען כי הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה מאחר והמערער היה עצור בתיק אחר. הוא שוחרר מן המעצר בתיק האחר, על ידי בית משפט זה בחודש זה, בתנאים מכבידים ולפיכך התעורר הצורך לפנות בבקשה לעיכוב ביצוע המאסר בשלב זה. הסניגור טוען בין השאר, כי המערער היה משוחרר בתיק זה במשך כשנה עד להגשת כתב האישום, דבר המעיד על אי מסוכנותו. נותרה לו תקופה קצרה יחסית לריצוי ואם יזכה בערעור יכול ויהיה זה לאחר שריצה את עונשו. המערער חסר הרשעות קודמות. אם ערעורו יידחה – כשלפי הטענה סיכויי הערעור טובים – לא תיטען על-ידו טענה כי משום שעוכב הביצוע והמערער השתחרר- אין להחזירו לכלא. עוד נטען, כי משום התנאים המכבידים בהם שוחרר לא צפויה ממנו סכנה כלשהי.

דין הערעור להידחות.

5.המערער היה עצור עד תום ההליכים נגדו בתיק אחר באשמת רצח. הוא שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים מאחר ובית משפט זה לא מצא להאריך את המעצר מעבר לתקופה הקבועה בחוק, לאור משך ואופן התנהלות המשפט. אין בהכרח קשר, לעניין עיכוב ריצוי העונש בתיק שלפני, להליכים התלויים ועומדים נגדו.

6.המעשים שבגינם הועמד המערער לדין בענייננו התבטאו בכך שכאשר נעצר המערער בעבירת תנועה בהיותו נוהג משאית התחזה לאחיו בהציגו תעודת זהות של האח וזאת בכוונה להונות. הוא עשה כן מאחר ולא היה בידו רישיון נהיגה ואילו בידי אחיו היה כזה. בכך היה גם כדי להכשיל שוטר בעת מילוי תפקידו. העבירות בהן הורשע המערער והמעשים שבתשתיתן, מצדיקות לכאורה את העונש שהושת עליו. מבלי לקבוע מסמרות בעניין, דבר שייעשה על ידי בית המשפט שידון בערעור, נראה לכאורה, לצורך עיכוב ביצוע, כי סיכויי הערעור על חומרת העונש, קלושים. כל עוד לא הורשע המערער בדינו נהנה הוא מחזקת החפות, לא כך לאחר ההרשעה. לפיכך התקופה בה לא היה עצור עד הגשת כתב אישום, אינה מדברת לזכותו, לעניין עיכוב ביצוע. כאשר הערעור סב גם על ההרשעה ובית המשפט הדן בבקשה לעיכוב ביצוע סבור שיש סיכוי לערעור על ההרשעה יינתן עיכוב ביצוע במקרים המתאימים. לא כך בענייננו, כשמדובר בעיכוב ביצוע גזר-דין והערעור הוא על העונש בלבד.

השיקולים לעיכוב ביצוע עונש מאסר ידועים הם ואין צורך לחזור על העקרונות המנחים שנקבעו בפסיקה בנושא זה. שיקולים אלה אינם נוטים לטובת המערער.

בשוקלי את כל נסיבות העניין, נראה לי כי אין מקום לקבל את הערעור והוא נדחה בזה.