ע"פ 8746/02 מדינת ישראל נ. חזות שי

השופט א' גרוניס :

1.המשיב הורשע על-פי הודאתו בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בית-המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' כהן) גזר על המשיב שישים ושמונה חודשי מאסר, מתוכם ארבעים וארבעה חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, וכן השית קנס בסכום של 5,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. נוסף על אלה, חויב המשיב לחתום על התחייבות בסכום של 5,000 ₪, וכן נצטווה לפצות את המתלונן בסכום של 15,000 ₪. המערערת אינה שלמה עם העונש שנגזר, ולפיכך היא מבקשת בערעורה שעונש המאסר יוחמר.

2.על-פי העובדות שבכתב האישום, המשיב ואדם נוסף, נדלר פסקו (להלן - המתלונן) פעלו יחדיו לפני כ-6 שנים ומעלה כמפעילי דוכנים בשווקים. פרץ ביניהם סכסוך על רקע כלשהו, והקשר ביניהם נותק. בסוף שנת 2001 או בתחילת 2002 נפגשו השניים שוב ונתגלע ויכוח ביניהם. באמצע חודש ינואר 2002 הצטייד המשיב ברובה דיג, הגיע לחנות בה נמצא המתלונן וירה במתלונן חץ מתכת שאורכו כ-40 ס"מ. החץ ננעץ בצווארו של המתלונן. המתלונן אושפז בבית-חולים ועבר ניתוח לשם הוצאת החץ. למתלונן נגרמו חבלות שונות בצווארו. בכתב האישום יוחסה למשיב עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(1) לחוק העונשין. לאחר שנשמעו חלק מן הראיות, הגיעו הצדדים להסדר ועל פיו הודה המשיב בעובדות שבכתב האישום, ואילו המערערת הסכימה שתחת העבירה המקורית שבכתב האישום תבוא עבירה של חבלה בנסיבות מחמירות. ההסדר לא כלל התייחסות לעונש.

3.בית המשפט המחוזי הדגיש את החומרה שבמעשה של המשיב, וציין כי אך בנס לא קופדו חייו של המתלונן. מצד שני, ניתן משקל להודאתו של המשיב, לגילו הצעיר — 25 שנים, ולהבעת הצער שנשמעה מפיו.

4.הננו בדעה, כי בית-המשפט המחוזי הקל עם המשיב יתר על המידה. על רקע סכסוך כלשהו בין הצדדים ביצע המשיב מעשה קשה וחמור שעלול היה להביא למותו של המתלונן. החומרה אף מודגשת על רקע השימוש שנעשה ברובה דיג עם חץ עשוי מתכת. אכן, יש ליתן משקל לצד הקולא להודאתו של המשיב ולנסיבות האישיות, אך המשקל שניתן לאלה על-ידי בית-משפט קמא היה מופרז. הובא לידיעתנו, כי נעשתה סולחה בין משפחתו של המשיב לבין משפחתו של המתלונן. אף אם נניח, כי יש להתחשב בנתון זה, גם אז נמצא צדק בטענתה של המערערת, כי העונש נוטה באופן מופרז לצד הקולא. כנהוג בעת שמתקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש, לא נמצה את הדין עם המשיב.

5.אי לכך, מתקבל הערעור ועונש המאסר לריצוי בפועל יועמד על שבעים ושניים חודשי מאסר, תחת ארבעים וארבעה חודשים. לא יחול שינוי בשאר המרכיבים שבגזר הדין.