פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
8756/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 17.9.09
ב-תפ"ח 9010/08, שניתן על ידי סגן הנשיא צ' סגל, והשופטים מ' דרורי, י'
נועם
תאריך הישיבה:
כ"ג בתמוז התש"ע
(5.7.10)
בשם המערער:
עו"ד פרחאת עאטף
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן:
עו"ד דותן רוסו
גב' שלומית מרדר
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המערער, תושב נפת ג'נין, שנהג להיכנס לישראל שלא כדין, החליט ביום 20.9.08 או סמוך לכך, לגרום חבלה חמורה לשוטר משמר הגבול. הוא הקדים וכתב מכתב שנשא על גופו לפיו הוא מבקש להיות " שאהיד " ולהכנס לגן עדן, ואחר כך רכש סכין שאורך להבה כ- 11 ס"מ . בתאריך 28.9.08 עשה המערער מספר ניסיונות לדקור שוטר, אולם בכל פעם נרתע נוכח מספרם של השוטרים שהיו מוצבים במקום. בתאריך 29.9.08, בשעת בוקר, הגיע המערער לרחוב הגיא בעיר העתיקה בירושלים, ועורר את חשדם של שוטרים. בחיפוש שנערך על גופו נתגלו הסכין ומכתב ההתאבדות.
המערער הודה בכל אלה, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של ניסיון לחבול חבלה חמורה, לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין ושהייה בישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. בהמשך, נדון המערער לחמש שנות מאסר ושתי תקופות של מאסר על-תנאי, ונגד עונש זה מופנה הערעור. נטען כי בגזר הדין לא ניתן משקל הולם לנסיבות חייו הקשות של המערער; לכך שהוא לא פעל ממניע אידיאולוגי אלא כדי להשתחרר מעולו של אביו שנהג בו ביד קשה; להודאתו ולחרטתו. כמו כן, נטען כי העונש חורג מרמת הענישה הנוהגת במקרים דומים.
אין בידינו לקבל את הערעור. יהא המניע מכוחו פעל המערער אשר יהא, עובדה אחת נותרה שרירה וקיימת – הוא גמר אומר לדקור בסכין שוטר משמר הגבול. עם זאת, איננו סבורים כי בית המשפט המחוזי נתפס לפרשנות שגויה לעניין המניע, שהרי המערער עצמו טרח להבהיר אותו במכתב שנשא על גופו, היינו, " להגן על מסגד אלאקצה ולהילחם בכיבוש ". מי שפועל ממניעים אלה סכנתו מופלגת, ועל כן לא גילינו בעונש שהושת על המערער חומרה כלשהי.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ג בתמוז התש"ע (5.7.10).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט