פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 8761/01 לירן סטילקיל נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה ערעור על חומרת עונשו של נהג אוטובוס שהורשע בחבלה בכוונה מחמירה לאחר שנהג במטרה לפגוע בארבעה הולכי רגל. גם בהנחה כי הנפגעים שדדו אותו ותקפו אותו, אין בכך כדי להצדיק את התנהגותו. העונש שהוטל אינו כבד, ובגיבושו כבר נלקחו בחשבון השיקולים לקולא.

העובדות

המערער, נהג אוטובוס, הורשע בחבלה בכוונה מחמירה לאחר שנהג באוטובוס במטרה לפגוע בארבעה הולכי רגל. הוטלו עליו חמש שנות מאסר, מהן שלוש וחצי לריצוי בפועל, פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לחמש שנים ופיקוח שירות המבחן לשנה. נסיבות המקרה לא התבררו די הצורך, והוא טען כי הנפגעים שדדו אותו ופגעו בו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העונש שהוטל על המערער בגין חבלה בכוונה מחמירה, הכולל מאסר בפועל ופסילה, חמור מידי ויש להקל בו?

הלכות

  1. 1

    נהיגה מכוונת לפגיעה בהולכי רגל אינה מוצדקת גם אם הוכח כי הנפגעים תקפו את הנהג, ולכן אין מקום להקלה בעונש מעבר למשקל השיקולים לקולא שנלקחו בחשבון.

    ״אין בשל אלה כדי להצדיק את התנהגותו החמורה של המערער, שעשה עצמו תובע, שופט ומבצע.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חבלה בכוונה מחמירה
  • נהג אוטובוס
  • שירות המבחן
  • שיקולים לקולא

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

8761/01

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופט י' טירקל

כבוד השופטת ד' ביניש

המערער

:

לירן

סטילקיל

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי

בת"א-יפו

מיום 25.9.2001 בת.פ. 40385/00

שניתן

על ידי כבוד השופט שלי טימן

תאריך הישיבה:

כ"ט

בשבט התשס"ב

(

11.02.2002

)

בשם

המערער

:

עו"ד מנחם רובינשטיין

בשם

המשיב

ה:

עו"ד מיכאל קרשן

ב

שם שירות המבחן למבוגרים: גב'

ברכה וייס

פסק-דין

המערער הורשע בחבלה בכוונה מחמירה. הוטלו עליו חמש שנות מאסר, מהן שלוש וחצי לריצוי בפועל. כן נפסל המערער מלהחזיק ברשיון נהיגה לחמש שנים. לבסוף, נקבע כי המערער יעמוד בפיקוח שירות המבחן לשנה עם שחרורו. הערעור בפנינו הוא על חומרת העונש.

דין הערעור להידחות. המערער - נהג של אוטובוס - נהג באוטובוס במטרה לפגוע בארבעה הולכי רגל. נסיבות המקרה לא התבררו דיים. אניח לטובת המערער, כי הארבעה אכן שדדו את המערער ופגעו בו. אין בשל אלה כדי להצדיק את התנהגותו החמורה של המערער, שעשה עצמו תובע, שופט ומבצע. העונש שהוטל עליו אינו כבד, ובגיבושו נלקחו בחשבון השיקולים לקולא. לא נוכל לתת להם משקל נוסף.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ט בשבט התשס"ב (11.02.2002), בפני

באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ ט ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1נהיגה מכוונת לפגיעה בהולכי רגל אינה מוצדקת גם אם הוכח כי הנפגעים תקפו את הנהג, ולכן אין מקום להקלה בעונש מעבר למשקל השיקולים לקולא שנלקחו בחשבון.