פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 8764/07 מחמוד טחאן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער, שהורשע בחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות לאחר הודאה, ערער על חומרת העונש של 20 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט דחה את הערעור, וקבע כי העונש אינו חמור והתחשב כראוי ברקע של התקפות קודמות על המערער. לפיכך לא נמצא מקום להקלה נוספת.

העובדות

המערער הורשע לאחר הודאה בחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות לאחר עימות מילולי עם שלושה אחרים שבעבר פצעו וכלאו אותו. לאחר העימות רכש המערער סכין וחתך את ידו של אחד מהם, וכתוצאה מכך נחתכו עורק והוריד הראשיים בזרוע והנפגע איבד דם רב. בית המשפט המחוזי גזר 20 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להקלה נוספת בעונש של המערער שהורשע בחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות?

הלכות

  1. 1

    העונש שנגזר על המערער אינו חמור, ובית המשפט המחוזי התחשב כראוי ברקע של מקרים קודמים שבהם נפגע המערער, ואין מקום להקלה נוספת.

    ״ברור, כי בית המשפט המחוזי התחשב ברקע הנזכר, היינו במקרים הקודמים בהם נפגע המערער״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות
  • גזר דין
  • מאסר לריצוי בפועל
  • מאסר על תנאי
  • הודאה בעובדות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

8764/07

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט י' אלון

המערער:

מחמוד טחאן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי בירושלים בת.פ. 3004/07 מיום 5.9.07 שניתן ע"י כב' השופט ע' חבש

תאריך הישיבה:

ח' בטבת התשס"ח

(17.12.07)

בשם המערער:

עו"ד עאטף פרחאת

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן:

עו"ד עמית אופק

גב' ברכה וייס

פסק-דין

1.

בית המשפט המחוזי בירושלים השית על המערער 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן 12 חודשי מאסר על תנאי. גזר הדין ניתן בעקבות הרשעתו של המערער בעבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו- 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ההרשעה באה לאחר הודאה בעובדות.

בערעור מלין המערער על חומרת העונש.

2.

בין המערער לבין שלושה אחרים נערך עימות מילולי ליד התחנה המרכזית במזרח ירושלים. העימות בא בעקבות אירועים קודמים בהם השלושה פצעו את המערער וכלאו אותו. משהתרחש העימות פנה המערער לחנות סמוכה ורכש סכין. באמצעות הסכין הוא חתך את ידו של אחד מן השלושה. כתוצאה מכך נחתכו העורק והוריד הראשיים בזרוע. הנפגע איבד דם רב והייתה סכנה שיאבד את ידו.

3.

תיאור המקרה מלמד כי העונש אינו חמור כלל וכלל. ברור, כי בית המשפט המחוזי התחשב ברקע הנזכר, היינו במקרים הקודמים בהם נפגע המערער ממעשי אלה אותם פגש במקרה ברחובה של ירושלים. אין ספק, שאלמלא הרקע היה העונש חמור בהרבה. אין, אם כן, מקום להקלה נוספת.

4.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ח' בטבת התשס"ח (17.12.2007).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העונש שנגזר על המערער אינו חמור, ובית המשפט המחוזי התחשב כראוי ברקע של מקרים קודמים שבהם נפגע המערער, ואין מקום להקלה נוספת.