ע"פ 8781/12 שמעון בר אור נ. מדינת ישראל

א.

המערער נדון, בעקבות הודאתו, לשלוש שנות מאסר בפועל ושנה על תנאי, בעבירות שוד בנק בנסיבות מחמירות ונהיגה בלא רישיון. כן נצברו 18 חודשי מאסר על תנאי (שישה חודשי מאסר על תנאי נחפפו), ובסך הכל הוטלו 54 חודשי מאסר. הושתו גם פסילה ופיצוי. למערער עבר מכביד בתחום עבירות השוד, ואך לפני שנים אחדות (2009) נדון על לא פחות מחמישה מעשי שוד ל-42 חודשי מאסר. באותו עניין ציין בית המשפט לגבי קולת העונש שהשית, כי:

"הנאשם לא יפרש גישה מתונה זו של בית המשפט באופן בלתי ראוי, שכן אם חלילה ייכשל בעבירה בעתיד, קשה להניח כי יזכה לגישה כזו גם בעתיד".

לחובת המערער בעברו גם עבירות רכוש שונות, וכן כהנה עבירות תעבורה.

ב.

הערעור נסב בראש וראשונה על מצבו הרפואי של המערער, הנזקק למרבה הצער לטיפולי דיאליזה, ומבקש איפוא הקלה. מנגד טוענת המדינה כי דבר זה כבר הובא בחשבון בגזר הדין קמא – והדין עמה – וכן כי ניתנים הטיפולים הדרושים גם במאסר. תסקיר עדכני של שירות המבחן מוסר מפי גורמי הרפואה בשב"ס על קשיים מצערים בשיתוף פעולה של המערער עמם.

ג.

לא ראינו מקום להיעתר לערעור. עברו של המערער וחזרתו לסורו פעם אחר פעם, במקרה דנא זמן קצר לאחר ששוחרר ממאסר קודם, אינם מצדיקים התערבות בעונש המתון שהושת אף הפעם. יש לקוות כי המערער יתעשת וינהג כראוי, לטובתו שלו, בשיתוף הפעולה בהקשר הרפואי. כללית, התנהגות ראויה עשויה לעמוד לזכותו בעתיד, בלי שניטע מסמרות.

ד.

בשולי הדברים נציין, כי התיק היה קבוע ל-11.9.13 והמערער לא הובא כיון שסירב לצאת לבית המשפט כשהוא כבול, בנימוק שיש בידו אישור רפואי לעניין זה. בית משפט זה ביקש כי האפשרות לאי כבילה בליווי תיבדק בכפוף לשיקולי ביטחון. כנמסר, גם היום נכבל המערער בדרך, והאחראי בפועל לליווי בבית המשפט מסר לנו בתשובה לשאלתנו, כי הכבילה נעשית בדרך אך לא בבית המשפט. לטענת המערער האיזוק גורם לו בצקות בידיו בשל מצבו. אנו מבקשים כי הנושא ייבדק בשיתוף גורם רפואי מתאים ותינתן, במבט לעתיד, הודעה בתיק תוך שבועיים.

ה.

כאמור, איננו נעתרים לערעור.