ע"פ 8783/12פלוני נ. מדינת ישראל

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

המערער נדון על פי הודאתו בעבירות כנגד בטחון המדינה, שתמציתן מהפך שעבר מפעולה כסוכן – מיזמתו – של

גורמי הביטחון הישראליים לסוכן כפול בשירות החמאס בעזה, תוך שנתן ידו, על פי שלושה אישומים, לתכניות למלכוד מבנים ולמארב נגד חיילי צה"ל, כדי שעל פי מידע שימסור ייגרם לחיילי צה"ל להיכנס לשטח ולהיפגע; באישום השלישי דובר בין השאר בפגיעה במפעילו של המערער וכן בחטיפת חיילים. העבירות בהן הורשע המערער היו קשירת קשר לפשע וסיוע לאויב במלחמה או קשירת קשר לסייע לאויב במלחמה. בית המשפט קמא גזר על המערער עשרים וחמש שנות מאסר ושתי שנות מאסר על תנאי, תוך שציין כי נחוצה ענישה כואבת כדי להרתיע סוכנים ממעבר למצב של "סוכן כפול", וגם משיקולי גמול; הובאו בחשבון מנגד גם נסיבות אישיות של המערער, גילו הצעיר וכן התקופה הקצרה שבה סיפק מידע אמיתי. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש. הסניגור הדגיש בטיעוניו את המצוקה שאליה נקלע המערער בתוככי עזה שבשלטון החמאס, ולשיטתו העונש מופלג בחומרתו בשל כך. המדינה תומכת בגזר הדין קמא, וסבורה כי העונש נוטה לקולה ומטעימה כי נתבקש בבית המשפט קמא עונש חמור יותר בחלוקה לאישומים השונים.

לא בלי התלבטות החלטנו להפחית קמעא מעונשו של המערער – שגם לאחר הכרעתנו יהא זה עונש מאסר ממושך – וזאת בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה. אכן, הוצג לפנינו על-ידי התביעה ע"פ 3941/03 פלוני נ' מדינת ישראל

(2004) שם הושתו בבית משפט זה, במקרה שיש בו דמיון לענייננו, 23 שנות מאסר תחת 25, וההפחתה באה בשל שיקולים של אחידות הענישה אל מול שותף ובשל שירות שניתן בתקופה ממושכת לשירות הביטחון. ואולם, נציין כי שם היה מדובר באזרח ישראל החב חובת אמונים, ובענייננו עסקינן בתושב עזה.

איננו מקלים ראש כל עיקר בחומרת המעשים ובסיכון שבו העמיד המערער את חיילי צה"ל, ועל כן ראוי העונש שיהא חמור. עם זאת – כאמור – נתנו משקל מה לנסיבות של היות המערער בעזה על כל הבעייתיות שבה, ועל כן אנו מעמידים את עונש המאסר בפועל על 22 שנה. המאסר על תנאי בעינו. הערעור מתקבל במידת מה לפי האמור.