ע"פ 8794/11 שלמה הושיאר נ. מדינת ישראל

לפניי ערעור על החלטותיו של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (השופטת ש' לארי בבלי ) מיום 14.11.2011 ומיום 23.11.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בענייניו של המערער בתיקים פליליים 10635/10, 6831/10 ו-9204/10. יוער כי המערער ביקש לפסול את בית המשפט מלדון בעניינו גם בתיק 7444/11, אולם לערעור הפסלות לא צורפה כל ראיה המעידה כי הוגשה – ונדחתה – בקשת פסלות בתיק זה.

הטענות המועלות בערעור הפסלות שלפניי מקורן בתיק שהתנהל כנגד רעייתו של המערער, רוניתה הושיאר, בגין חנייה שלא כדין (ת"פ 9203/10). המערער אמור היה לשמש כעד במשפטה של רעייתו, אך בסופו של יום לא הגיע לדיון ההוכחות שהתקיים ביום 6.11.2011, ובסופו ניתן פסק דין בתיק. באי-כוח המערער טוענים כי התבטאויות בית המשפט בעניינם של בני הזוג בתיק זה מעלות חשש כבד למשוא פנים, שמצדיק את פסילת בית המשפט מלדון בכל יתר התיקים המתנהלים לפני בית המשפט בעניינו של המערער (בהם הוגשו בקשות הפסלות). טענותיהם של באי-כוחו של המערער מבוססות על החלטות בית המשפט באשר לחקירת העדים וניהול הפרוטוקול בתיק; על גזר הדין שניתן בתיק, שנטען כי היה חמור מהרגיל; על כך שבית המשפט החליט להעביר את פרוטוקול הדיון מיום 6.11.2011 לנשיאת בית משפט השלום במחוז ירושלים, לבחינה אם יש מקום להגשת תלונה כנגד באת-כוח בני הזוג על התבטאויותיה באולם; ועל אירועים שאינם קשורים במישרין לניהול המשפט (כך נטען כי הורי השופטת, שנכחו באולם, "הטילו אימה" על הנאשמת ובאת-כוחה). בית המשפט דחה את בקשות הפסלות שהוגשו בשלושת התיקים, ומכאן הערעור שלפניי.

דין הערעור להידחות. מדובר בערעור כוללני, הכורך יחדיו מספר החלטות פסלות שניתנו במועדים שונים. יתר על כן, ביחס לשתיים מההחלטות, שניתנו על-ידי בית המשפט ביום 14.11.2011, חלף זה מכבר המועד להגשת ערעור הפסלות. על הערעור ביחס להחלטות אלה להידחות מחמת שיהוי (ראו סעיפים 147(ב) ו-148 לחוק סדר הדין הפלילי). ביחס להחלטה השלישית, שניתנה בת"פ 9204/10, לא מצאתי ממש בטענות באי-כוחו של המערער לגופו של עניין. בחינה של הפרוטוקול, כמו גם של הבקשה לתיקון הפרוטוקול, שהוגשה על-ידי באת-כוח המערער וצורפה לערעור הפסלות, אינה מעידה כי נוצר חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערער. כפי שנפסק לא אחת, החלטות שעניינן ניהול ההליך וחקירת עדים אינן מגבשות כשלעצמן עילת פסלות. "האחריות לניהולו של המשפט מוטלת על בית המשפט והוא שקובע איזה שאלות מותרות ואיזה אסורות, איזה ראיות לקבל ואיזה לאו" (ע"א 2668/96 וינברג-דורון ושות' נ' הרב לייב (לא פורסם, 28.4.1996)). אכן, מעורבות בית המשפט בדיון, אשר מטרתה להתחקות אחר האמת, אינה פסולה ואינה מקימה כשלעצמה עילה לפסילת בית המשפט (י' מרזל

דיני פסלות שופט 182-183 (להלן: מרזל )). קל וחומר שגזר דינו של בית המשפט אינו מבסס עילת פסלות; המבקש להשיג עליו צריך לעשות כן במסגרת של ערעור רגיל.

אמנם, מסקירת הפרוטוקול עולה כי בדיון שהתקיים בת"פ 9203/10 שרר מתח בין באת-כוחו של המערער לבין בית המשפט, שמתח ביקורת על התנהלותה של באת-כוח המערער והתבטאויותיה באולם; אולם אין די במתח או בוויכוח קודם בין בית המשפט לצד להליך או בא-כוחו כדי לבסס עילת פסלות. אכן, " הזכות לביקורת על התנהגות בעל דין או פרקליטו בבית המשפט היא גם חלק מהותי מן היכולת לנהל את המשפט ולנווטו" (ע"פ 1534/92 בועז גלבוע נ' מדינת ישראל , פ"ד מו (2) 637 (1992), פסקה 5 לדברי הנשיא שמגר ). מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי באת-כוח המערער התבטאה בחריפות באולם בית המשפט, ובכלל זאת טענה כלפי באת-כוח המאשימה כי "ניהלה את התיק הזה ממניעים פסולים ומתוך נקמה אישית שיש לה כלפי עו"ד פרלמוטר שמואל [בא-כוחו השני של המערער – ד.ב.]" וכן הטיחה בשופטת כי היא "עובדת עבור באת-כוח המאשימה". על רקע זה מתח בית המשפט ביקורת על באת-כוח המערער, וממילא אין הביקורת מגבשת עילת פסלות כלפי בית המשפט בנסיבות אלה, אף לא החלטת בית המשפט להעביר את פרוטוקול הדיון לנשיאת בית המשפט, על מנת שזו תבחן הגשת תלונה כנגד באת-כוח המערער (ראו מרזל , בעמ' 256, וכן ע"פ 1971/03 בלול נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 20.3.2003)). לבסוף, לא מצאתי כי יש בהתנהלותו הכללית של בית המשפט ביום ה-6.11.2011 כדי לבסס עילת פסלות. אין לי אלא להביע צער על כך שבאת-כוח המערער מצאה לנכון לשרבב לתלונתה גם את הורי השופטת שנכחו באולם, אך בכך אין היא יכולה לבסס עילת פסלות.

בנסיבות אלה, הערעור נדחה. נוכח התוצאה אליה הגעתי, מתייתרת מאליה הבקשה לעיכוב ההליכים בת"פ 9204/10, שנכרכה בערעור הפסלות.

אף שלא הוכחה עילת פסלות, נשיאת בית משפט השלום במחוז ירושלים, שהשתלשלות העניינים בת"פ 9203/10 הובאה לעיונה, תבחן האם רצוי, בנסיבות שנוצרו, להעביר את הדיון בתיקים שטרם הוחל בבירורם לשופט אחר.