ע"פ 8794/15 פרדי (סרג' / זוזו) נקש נ. מדינת ישראל

1.בהמלצתנו, חזר המערער מהערעור על הכרעת הדין, כך שהערעור שבפנינו נסב על גזר הדין בלבד.

2.המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות במעשה שוד אלים ביותר בצוותא, במהלכו הוכה הנשדד (המתלונן) כדי כך שידו נשברה, והמערער ושותפו הותירו אותו שותת דם ומדמם בין השיחים.

בגין זאת הורשע המערער בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק; חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(2) לחוק, ופציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334 בנסיבות סעיף 335(א)(2) לחוק. על המערער הושת, בין היתר, עונש מאסר בפועל של שש שנים.

3.על כך נסב הערעור שבפנינו, בו הלין המערער על חומרת העונש כשלעצמו וכן טען לחוסר אחידות בענישה, בהינתן שכנגד אחד המעורבים, לטענתו, לא הוגש כתב אישום (הכוונה לאחד מעדי התביעה שלא היה שותף לתכנון המוקדם של השוד ולביצועו).

4.נאמר בקצרה, כי מצאנו לדחות עיקרו של הערעור. נסיבותיו של השוד חמורות ביותר. המתלונן הוכה קשות, והמערער, שיזם את השוד (כפי שעולה מהמסרון ששלח לשותפו הנאשם 1 בכתב האישום), לא הביע חרטה, לא נטל אחריות וניהל התיק עד תומו. לכל אלה יש להוסיף את עברו הפלילי והמכביד של המערער, הגם שלא נעלם מעינינו כי העבירה האחרונה נעברה בשנת 2004. אף לא מצאנו כי ההחלטה שלא להעמיד לדין את עד התביעה הנ"ל פוגעת בתחושת הצדק במידה המצדיקה התערבות בעונש שהושת על המערער, מה גם ששותפו של המערער למעשים נדון אף הוא לעונש מאסר בפועל של 6 שנים.

5.עם זאת, מצאנו כי יש מקום לבטל הקנס של 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו, באשר בהינתן מצבו הכלכלי של המערער, משמעות הדבר תוספת של 100 ימי מאסר, ובהתחשב בעונש המאסר שהושת עליו ממילא.

לא מצאנו כי יש להיעתר לבקשה להפחית הפיצוי למתלונן, הן מן הטעם שלא צורף כצד לערעור, ובעיקר מן הטעם שהפיצוי בו חוייב המערער מוצדק בנסיבות העניין.

6.אשר על כן, ובכפוף לאמור לעיל לגבי ביטול הקנס – הערעור נדחה.