ע"פ 8823/00 יוני טוביאנה נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר :

המערער הודה במסגרת הסדר-טיעון בשורה של עבירות רכוש, מהן שלוש עבירות שוד, עבירה אחת של סיוע לשוד, עבירה אחת של ניסיון שוד, עבירה אחת של ניסיון לקבלת נכס שהושג בפשע, וארבע עבירות התפרצות. במסגרת הטיעונים לעונש - לאחר שבגדר הסדר-הטיעון לא נכללה הסכמה בין המערער לבין המדינה לגבי העונש - הסתבר גם, כי תוך ביצוע המעשים שבהם הורשע, הועמד המערער לדין בגין עבירות רכוש נוספות, ונידון לקנס ול18- חודשי מאסר על-תנאי. כאמור, לאחר גזר-הדין בתיק אחרון זה המשיך המערער במעשיו הפליליים.

על רקע זה גזר בית-המשפט המחוזי על המערער עונש של 48 חודשי מאסר, מתוכם 30 חודשים לריצוי בפועל. כן הופעל במצטבר עונש המאסר על-תנאי בן 18 החודשים שהיה תלוי ועומד, כך שעל המערער הוטל לרצות בסך-הכל 48 חודשי מאסר בפועל. בנוסף הוטל על המערער לשלם קנס של 5,000 ש"ח או לרצות שני חודשי מאסר תמורתו.

בערעורו על חומרת העונש הסכים המערער, כי העונש כשלעצמו אינו חמור מדי, אלא שטען כי ראוי להתערב בו בשל עקרון אחידות העונשים. המערער הסביר, כי על שותפו למעשים הפליליים הוטל עונש מאסר בפועל של 28 חודשים בנוסף לעונש מאסר על-תנאי, וזאת במסגרת הסדר-טיעון שנעשה עם השותף, שכלל הסכמה גם לגבי העונש. עוד טען המערער, כי בית-המשפט המחוזי טעה אף בכך שסבר כי המערער הורשע בעבר גם בעבירה של החזקת נשק. לבסוף נטען, כי בית-המשפט המחוזי - כאשר בחן את חלקו של המערער לעומת חלקו של שותפו שעונשו נגזר ל28- חודשי מאסר בפועל - שגה בהניחו ששותפו של המערער לא הורשע באחת הפרשיות שהמערער נמצא בה אשם.

לא מצאנו בטענות אלה עילה להתערב בגזר-דינו של המערער. ההבחנה בין המערער לבין שותפו יסודה בעברו הפלילי של המערער, ובמרכזו עונש מאסר על-תנאי שהוטל על המערער, אשר למרבה הצער לא הרתיעו מלהמשיך ולבצע את המעשים הפליליים שבגינם הורשע בתיק הנוכחי.

אשר-על-כן, אנו דוחים את הערעור.