ע"פ 8866/11 חמזה חאג' נ. מדינת ישראל

השופט נ' סולברג:

1.

ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת צ' קינן) בת"פ 388-05-10 מיום 20.11.11, בגדרו נגזרו על המערער 20 חודשי מאסר, מתוכם 9 חודשי מאסר בפועל, והיתרה על תנאי. כמו-כן, הוטל על המערער לשלם קנס בסך 5,000 ₪ או שלושה חודשי מאסר תמורתו.

2.

המערער הורשע על-פי הודאתו בקשירת קשר לפשע ובניסיון לסיוע לסחר בנשק שלא כדין. המערער קשר קשר עם עזמי סח (להלן: עזמי ) למכור נשק ותחמושת לסוכן משטרתי. לשם קידום הקשר, תיאם עזמי מפגש עם הסוכן המשטרתי והציע לו לרכוש נשק מסוג M-16 תמורת 70,000 ₪. לצורך ביצוע העסקה, נסעו עזמי, הסוכן ואדם נוסף בתוך עראבה, שם פגשו את המערער. המערער הסיע את המעורבים לכיוון כפר-כנא. במהלך הנסיעה שוחח המערער עם הסוכן בעניין עסקאות נשק נוספות. בהגיעם לכפר-כנא, הציג המערער לסוכן תמונה של הנשק במכשיר הפלאפון שלו. העסקה לא יצאה לפועל בשל סירובו של הסוכן לשלם את סכום הכסף שנדרש עבור הנשק.

3.

בית משפט קמא ציין את חומרת מעשיו של המערער, לאור הסכנות הממשיות הגלומות בעבירות של סחר בנשק. העסקה לא יצאה אל הפועל רק משום סירובו של הסוכן לשלם את הסכום שאותו דרשו המערער ועזמי. עוד ציין בית המשפט את התרשמותו של קצין המבחן אשר סבר כי המערער אינו מגלה תובנה לחומרת מעשיו. בית משפט קמא התחשב לקולא בחלקו של המערער באירוע, בנסיבותיו האישיות, בחרטתו, בכך שעברו הפלילי אינו כולל עבירות נשק וב'מעצר הבית' הממושך שבו שהה המערער. למרות השיקולים לקולא, קבע בית משפט קמא כי עבירות מעין אלו מחייבות תקופת מאסר בפועל.

4.

בערעורו טוען המערער כי בית משפט קמא החמיר איתו על יתר המידה וכי עונשו אינו מידתי ביחס למעשים אשר בהם הורשע. כמו-כן טוען המערער כי יש מקום להקל בעונשו לנוכח עינוי הדין שנגרם לו בשל ניהול משפטו יחד עם משפטו של עזמי. לטענת המערער יש להתחשב ב'מעצר הבית' הממושך שבו שהה במהלך ההליכים המשפטיים. המערער מבקש לקבוע כי תקופת מעצרו בפועל וכן 'מעצר הבית' מהווים עונש הולם ודי בו, או לחלופין לקבוע כי תקופת המאסר תרוצה בעבודות שירות. לטענת המערער, מן הראוי להתחשב בנסיבותיו האישיות, בכך שהוא מנהל אורח חיים נורמטיבי, ובעובדה שהוא מפרנס יחיד למשפחתו.

5.

איננו סבורים כי עונש המאסר שנגזר על המערער סוטה מרף הענישה הראוי, ולא מצאנו הצדקה להתערב בעונש ולשנותו. העונש משקף את חומרת מעשיו של המערער, לפי חלקו. גם נסיבות אישיות נשקלו. מדיניות הענישה בעבירות נשק לעת הזאת היא להחמיר ולא להקל. לסחר בלתי-חוקי בנשק נודעת חומרה רבה מחמת הסכנה הטמונה לציבור מהתגלגלות הנשק לגורמים עויינים ועברייניים, סכנת נפשות, ליחידים ולציבור. מאסר בפועל הוא הכרח בל יגונה על מנת להשיג את תכליות הענישה. בית משפט קמא איזן בצורה נכונה בין השיקולים שלחומרה ואלו שלקולא. העונש שנגזר הולם את הנסיבות כשהוא לעצמו, כמו גם ביחס לעונשים שנגזרו על נאשמים אחרים בפרשה.

6.

אשר על כן, הערעור נדחה.