פסק-דין1 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 8866/21 גולן יוסף ארחה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי הנימוק של בית המשפט המחוזי, לפיו מוגבלותו של הנאשם מעידה על מסוכנותו ויש להרחיקו מהציבור לזמן ממושך, אינו מקובל. על אף שנימוק זה היווה חלק משיקולי הגזר, הופחת עונש המאסר מ-30 ל-24 חודשים, ושאר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם. המערער התחייב לשלם פיצוי למתלונן.

העובדות

הנאשם, חירש אילם ובעל קשיי התקשרות, הורשע ונגזר דינו למאסר. בית המשפט המחוזי ראה במצבו נסיבה לחומרה והגדיר אותו כמסוכן לציבור. המערער התחייב להתחיל לאלתר בתשלום פיצוי למתלונן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העובדה שהנאשם חירש אילם ובעל קשיי התקשרות יכולה לשמש נימוק לחומרה ולהגדרתו כמסוכן לציבור?
  2. 2.האם יש להפחית את עונש המאסר בשל נימוק שאינו מקובל בגזר הדין?

הלכות

  1. 1

    נימוק בית המשפט המחוזי לפיו מצבו של הנאשם מטעמי מוגבלותו מעיד על מסוכנותו אינו מקובל, ויש בו כדי להשפיע על חומרת העונש

    ״הנימוק הזה איננו חזות הכל בגזר הדין; ישנם נימוקים אחרים טובים ונכונים, אך מששימש נימוק זה, שאיננו מקובל עלינו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • גזר דין
  • עונש מאסר
  • חירש אילם
  • פיצוי למתלונן
  • ועדת השחרורים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

8866/21

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופט א' שטיין

כבוד השופט ש' שוחט

המערער:

גולן יוסף ארחה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר הדין

של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 14.11.2021 בת"פ 41773-09-20 שניתן על-ידי

כבוד השופט ג' אזולאי

תאריך הישיבה:

כ' באדר א' התשפ"ב

(21.2.2022)

בשם המערער:

עו"ד רימונה שלג; עו"ד

דורית גולן

בשם המשיבה:

עו"ד אופיר ביתן

פסק-דין

בית המשפט המחוזי ציין כאחד מנימוקי גזר הדין כי לא מצא "בעובדת היות הנאשם חירש אילם ובעל קשיי התקשרות ובטענת הסנגורית כי אלה היוו "פתיח נקודתי להתרחשות האירוע" – משום נסיבה לקולא כי אם לחומרה, ואם כך הדבר המדובר בנאשם מסוכן לציבור אשר יש להרחיקו ממנו לזמן ממושך". הנימוק הזה איננו חזות הכל בגזר הדין; ישנם נימוקים אחרים טובים ונכונים, אך מששימש נימוק זה, שאיננו מקובל עלינו כלל ועיקר, גם הוא במכלול שיקולי בית המשפט המחוזי, החלטנו להפחית 6 חודשים ולהעמיד את עונש המאסר על תקופה של 24 חודשים במקום 30 חודשים.

שאר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם.

רשמנו לפנינו את התחייבותו של המערער להתחיל לאלתר בתשלום הפיצוי למתלונן, עניין שייבדק בבוא העת גם בוועדת השחרורים.

ניתן היום, כ'

באדר א התשפ"ב (21.2.2022).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1נימוק בית המשפט המחוזי לפיו מצבו של הנאשם מטעמי מוגבלותו מעיד על מסוכנותו אינו מקובל, ויש בו כדי להשפיע על חומרת העונש