ע"פ 8921/06 עבד עמשה נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בתאריך 13.8.05, בשעת בוקר, נהג המערער ברכב כשבמושב שלידו יושב אחר. אותה שעה היה המערער בגילופין ובתקופת פסילה, וממילא הוא נהג ללא רישיון וללא ביטוח בר תוקף. שוטרים, שניצבו במכמונת משטרתית והבחינו בו נוסע במהירות של 128 קמ"ש , דרשו ממנו לעצור, אולם הוא התעלם מהם והמשיך בנסיעה. בעקבות ניסיונם של השוטרים שדלקו אחריו ללכוד אותו, פתח המערער בנהיגה פרועה תוך שהוא נוסע לעתים בניגוד לכיוון התנועה, עובר מנתיב לנתיב, וחוצה צומת ברמזור אדום. כתוצאה מכך נאלצו נהגים שנקלעו לדרכו לסטות לשולי הדרך כדי להימנע מפגיעה, ורק לאחר שהמערער פגע במעקה בטיחות הוא נעצר. בעת מעצרו נדף מהמערער ריח חריף של אלכוהול, וחרף זאת הוא סרב לעבור בדיקת שכרות. זאת ועוד, המערער טען, ושותפו החרה החזיק אחריו, כי הוא לא נהג כלל ברכב. בבדיקת אלכוהול שנערכה למערער לאחר כארבע שעות, נמצא בדמו ריכוז של 370 מ"ג של אלכוהול.

בגין עובדות אלו בהן הודה המערער, הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שיבוש מהלכי משפט, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, נהיגה ללא רישיון ללא ביטוח ובזמן פסילה, ונהיגה במצב של שכרות ובמהירות מופרזת. בעקבות ההרשעה, נדון המערער ל-5 שנות מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא נפסל בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה במשך 6 שנים. כמו כן, הופעל מאסר על-תנאי בן 18 חודשים שעמד נגדו, מחציתו במצטבר, כך שבסופו של יום נכלא המערער ל-66 חודשים.

הערעור מופנה כנגד העונש, ובבסיסו הטענה כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער מעבר לרמת הענישה הנוהגת.

אין בידינו לקבל ערעור זה, באשר המערער הוא בבחינת "שור מועד". לחובתו הרשעות רבות בפלילים, וגם מעבירות תעבורה לא משך את ידו. הוא נדון בעבר על עבירות של נהיגה בשכרות ובזמן פסילה, וכשלושה שבועות בלבד לפני ביצוען של העבירות הנוכחיות, הוא שוחרר ממאסר ממושך שנגזר לו בעקבות ביצוען של עבירות מאותו תחום.

הנה כי כן, מדובר במערער המתקשה לסגל לעצמו אורח חיים מהוגן, וממנו נשקפת סכנה של ממש לחיי אנשים ולרכושם. משדרכי הענישה שנוסו נגדו בעבר לא נשאו פרי, לא היה מנוס מלהחמיר עמו הפעם. כך נהג בית המשפט המחוזי, והתוצאה אליה הגיע לא מצאנוה שגויה.

הערעור נדחה.