ע"פ 8924/06 אלישע-צבי סבטיצקי נ. מדינת ישראל

השופטת מ' נאור :

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בת"א (כבוד השופט קרא), לאחר שנשמעו ראיות על אודות עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, חבלה במזיד לרכב ותקיפה. המערער עמד בצומת תפוח ועל פי קביעת בית המשפט המחוזי ידה אבן לעבר השמשה הקדמית של מונית פלסטינית שהגיעה לצומת. כתוצאה מכך נופצה שמשת המונית. בנוסף, כשנעצר המערער ופגש את המתלונן בתחנת המשטרה: בעט ברגלו. לעניין ידויי האבן טען המערער כי אמנם היה בצומת, אולם היה זה אדם אחר, הדומה לו בחזותו, אשר יידה אבן לעבר המונית. בית המשפט לא קיבל טענה זו וקבע על יסוד עדות המתלונן, כי המערער, הוא ולא אחר, הוא שידה את האבן. הכרעת הדין מבוססת על מהימנות העדויות ולא ראינו יסוד להתערב בה. בית המשפט הסתמך גם על עדות של מי שהוצג כנוסע במונית. לעניין עד זה ישנה אי בהירות הנובעת מכך שתחילה נמסר למשטרה שם אחר משמו של העד שהופיע לעדות. לענין זה אין אנו מייחסים חשיבות משום שבית המשפט הבהיר כי היה סומך על עדות המתלונן כשלעצמה, בלא כל עדות נוספת.

עניין אחר שהעלה עו"ד משגב, בא-כוח המערער, הוא שברשימת העדים צויין שמו של סגן-אלוף מרדכי כהנא, אף שמזה האחרון לא נגבתה עדות. רק לאחר חקירת העדים המרכזיים הודיעה המדינה שהוא לא יעיד. עו"ד משגב מציין כי בשל התנהגות זו של המאשימה נמנע ממנו לשוחח עם העד שהיה רשום ברשימת עדי התביעה ובשל כך נפגעה הגנתו של המערער. אכן, לא היה מקום לציין ברשימת העדים גם מי שלא נגבתה ממנו עדות. ואולם, לא שוכנענו שהיה בעדות כדי לסייע להגנה וכי נגרם להגנה עוות דין: אנו מוכנות להניח כי המערער הכחיש באוזני סגן-אלוף כהנא את המיוחס לו, בדיוק כפי שעשה לימים בבית המשפט, אך סגן-אלוף כהנא עצמו לא היה עד לארוע עצמו, אלא הגיע לאחר

ידויי האבנים. בין כך ובין כך, נהגו, שהיה בזירה עמו, העיד. אין מקום להסיק בנסיבות העניין מסקנות לטובת הנאשם מהכללת העד ברשימת עדי התביעה, משלא נגרם לו עוות דין.

סוף דבר לעניין ההרשעה – אין אנו רואים מקום להתערב בממצאים שבעובדה שקבעה הערכאה הראשונה.

בית המשפט השית על המערער 6 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת המעצר שעמדה על כחודשיים. ניתן עיכוב ביצוע. עו"ד משגב טוען כי אין טעם להחזיר את מרשו לכלא לתקופה קצרה וכי המערער נישא לפני זמן לא רב, עבר לגור בקריית ארבע ושינה את אורחות חייו. שקלנו בכובד ראש את טענות הסנגור והגענו לכלל מסקנה שאין מקום להתערב גם בעניין העונש. העונש אינו חמור כלל ועיקר ביחס לעונשים המוטלים על מיידי אבנים בנסיבות דומות. שירות המבחן בתסקירו העדכני ציין כי הוא מתקשה להעריך אם המערער חשוף עדיין להשפעות שליליות או קיצוניות והאם קיים סיכון לפעולות לא חוקיות בעבירות דומות. השירות גם אינו רואה מקום להתערבות טיפולית. עוד ראוי לציין כי עבירה זו אינה הסתבכותו היחידה של המערער בפלילים.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי יתרת עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב ב-18.2.2007 עד השעה 10:00.