ע"פ 8939/11 אורון גמליאל נ. מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל בן 20 חודש שהוטל על המבקש על ידי בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ו' מרוז) בגין עבירות סמים ושוחד.

1.

המבקש הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הספקת ועשיית עסקה אחרת בסם מסוכן, לפי סעיף 13 וסעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973; לקיחת שוחד, לפי סעיף 290 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); וקשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 לחוק העונשין. על פי כתב האישום המתוקן בו הודה המבקש, היה המבקש אחראי על ניהול קנטינה בכלא איילון. המבקש העביר לאחד האסירים מוצרים לתוך הכלא, בניגוד לנהלי בית הכלא, כנגד תמורה כספית ששילם לו האסיר. באחת הפעמים העביר המבקש לידי האסיר סמים שהועברו לידיו על ידי אדם מטעמו של האסיר, וזאת תמורת סכום כסף. בפעם נוספת ניסה המבקש להעביר לאסיר אלכוהול וסמים מסוכנים תמורת כסף, אך נעצר בכניסה לכלא.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי התביעה תטען לעונש של 24 חודשי מאסר, בעוד ההגנה תהיה חופשית בטיעוניה לעונש.

2.

ביום 23.11.11 נגזר דינו של המבקש ל-20 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי; וקנס בסך 10,000 ₪. בית המשפט המחוזי פירט את תסקירי שירות המבחן בעניינו של המבקש, אשר המליצו על הטלת עבודות שירות וצו מבחן על המבקש. בית המשפט הדגיש את חומרתן של העבירות, הכוללות החדרת סמים לבית הכלא בשתי הזדמנויות ובכמויות נכבדות. המבקש, אשר עבד בשירות השב"ס חתרת תחת מלחמת החורמה שמנהל השב"ס בנגע הסמים ובהחדרת סמים לכתלי בית הכלא. בית המשפט הוסיף וקבע כי אין מדובר במעידה חד פעמית אלא בשורה של מעשים אשר נעשו לאורך תקופה, כאשר המבקש עומד על זכותו לקבל תמורה עבור השירותים שהעמיד לאסיר. המבקש חצה את הגבולות באורח בוטה, תוך הפרת אמונים וגרימת נזק של ממש. לקולא שקל בית המשפט את נסיבותיו האישיות של המבקש: צעיר נורמטיבי אשר נטל אחריות על מעשיו, שיתף פעולה והשתלבות בהליך הטיפולי ומראה רצון לפתוח דף חדש.

3.

המבקש הגיש ערעור על גזר הדין ובמקביל לו בקשה זו לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו. בא-כוח המבקש ציין כי עברו הפלילי של המבקש נקי. כן הדגיש כי למבקש אין גישה לעבירות סמים, וכי הסמים הועברו אליו על ידי אדם מטעם אחד האסירים. כעת, משאינו מבצע תפקיד בשירות בתי הסוהר לא נשקפת ממנו מסוכנות ולכן לא ייפגע האינטרס הציבורי מקבלת בקשתו לעיכוב ביצוע העונש. הסנגור הדגיש כי המבקש שיתף פעולה עם הרשויות ואף הפלילי את האסיר המעורב בפרשה. כן הפנה הסנגור לתסקירי שירות המבחן, להתרשמותם החיובית, להמלצתם על ביצוע עבודות שירות ולחשש מהתדרדרות המבקש בכלא. מדובר, לטענתו, בתקופת מאסר קצרה יחסית המצדיקה היענות לבקשה.

4.

בא-כוח המדינה טען סיכויי הערעור נמוכים. טיב העבירות בהן הורשע המבקש חמורות מאוד. הוא החדיר סמים לתוך הכלא תוך ניצול תפקידו. הנסיבות לקולא נשקלו הן במסגרת ההסדר והן על ידי בית המשפט המחוזי, כך שהסיכוי שערכאת הערעור תתערב בעונש הוא קלוש, לטענת הפרקליט.

5.

לאחר התלבטות החלטתי להיענות לבקשה, לעכב את ביצוע עונש המאסר,

ולהורות על קביעת הדיון בערעורו של המבקש בהקדם. אכן, המבקש הורשע בעבירות חמורות ביותר שעניינן בהעברת סמים לתוך כתלי הכלא תוך ניצול תפקידו כאחראי קנטינה בכלא איילון. עם זאת, שורה של נסיבות מקלות מצביעה על סיכויי ערעור מסוימים המצדיקים את קבלת הבקשה. נסיבות אלו כוללות את התרשמותו החיובית של שירות המבחן מהמבקש, והמלצתו להטיל עליו עבודות שירות בלבד; הודאתו וחרטתו של המבקש והתרשמותו של בית המשפט המחוזי מרצונו הכנה לפתוח דף חדש, וכן השתלבותו של המבקש בהליכי שיקום; היותו צעיר נורמטיבי ללא עבר פלילי; היותו בעל משפחה ואב לשלוש בנות קטינות; ושיתוף הפעולה של המבקש עם הרשויות. כמו כן, מסכימה אני עם הסנגור כי נסיבות ביצוע העבירה מלמדות כי למבקש אין גישה עצמאית לסמים, וכי בהינתקו מתפקידו בכלא פוחת באופן משמעותי הסיכון כי ישוב לבצע עבירות סמים. לפיכך, ומשמדובר בעונש מאסר שאינו ארוך ביותר, ראיתי לנכון לאפשר למבקש למצות עד תום את ערעורו ולהורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור. כאמור, הדיון בערעור יקבע לשמיעה בהקדם, בהתאם לאילוצי יומן בית המשפט.