ע"פ 8940/18 תאיסיר אבו גליון נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש בת"פ 54984-11-16 ובת"פ 49713-01-17 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט דניאל בן טולילה ).

1.

העונש שנגזר על המבקש הוא 22 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וזאת בעקבות הרשעתו במסגרת עסקת טיעון בעבירות המתייחסות לשני אירועים: (1) אירוע מיום 20.10.2016 בסמוך לשעה 22:00 במסגרתו איים על אחר בתנועת ירי והורשע בגין כך בעבירת איומים; (2) אירוע מיום 21.10.2016 בסמוך לשעה 9:30 במסגרתו היה מעורב בתקיפתו של אדם בצוותא עם שני אחרים, כאשר במהלך התקיפה הוכה המותקף נמרצות באמצעות מוטות ברזל על ידי המבקש ושותפיו, אשר חבטו וגרמו נזק גם לרכבו. בגין מעשים אלה הורשע המבקש בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות וחבלה במזיד לרכב.

2.

לאחר ששמעתי את באי-כוח הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין זה המקרה בו יש מקום לעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל עד להכרעה בערעור. כידוע, הכלל הוא כי ברגע שנגזר על אדם לרצות עונש מאסר בפועל, יש להתחיל בריצוי העונש בהקדם, ולא להמתין עד לשמיעת הערעור. מכלל זה ניתן וראוי לסטות כאשר מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ואולם במקרה שלפניי לא ניתן למצוא נסיבות שכאלה. תקופת המאסר שנגזרה על המבקש היא משמעותית, 22 חודשי מאסר בפועל. הערעור מתייחס לחומרת העונש בלבד, ומבלי לטעת מסמרות ספק אם יתקבל, ובכל מקרה קשה לראות מצב דברים בו המבקש לא ירצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח בגין מעשים חמורים מהסוג שבו הורשע. גם בחינת עברו של המבקש והמהלכים השיקומיים שננקטו על ידו איננה נותנת פתח תקווה לכך שעונשו יוקל לכדי עבודות שירות.

3.

לאור כל זאת, הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל עד לשמיעת הערעור נדחית.

4.

לפנים משורת הדין, ועל מנת לאפשר למבקש תקופה נוספת להיערכות, בין השאר בשים לב לעובדה שאשתו בהיריון, יידחה מועד תחילת ריצוי העונש ליום א', 27.1.2019. המבקש ינצל את הדחייה על מנת לבצע הליכי מיון מוקדם.

5.

המבקש יתייצב למאסרו ביס"ר דקל עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות. על הנדון לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

6.

למען הסר ספק, מובהר בזאת כי כל תנאי השחרור בערובה יישארו בעינם.