ע"פ 8945/15 ולדימיר אוריול נ. מדינת ישראל

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו (השופטת ש' קריספין-אברהם ) מיום 22.12.2015 שלא לפסול עצמה מלדון ב-נ"ב 6775-07-15.

1.

נגד המערער הוגש כתב אישום ב-נ"ב 6775-07-15 המייחס לו מספר עבירות תנועה בגין אירוע בו נהג בחוסר זהירות, ללא רישיון נהיגה בתוקף וללא ביטוח, וגרם נזק לשני כלי רכב (להלן: "התיק הנוכחי"). התיק נקבע לפני השופטת קריספין-אברהם . בדיון ההקראה, ביום 22.12.2015, הגיש המערער בקשת לפסלות שופט. עניינה של הבקשה בכך שהשופטת קריספין-אברהם הרשיעה וגזרה את דינו של המערער בתיק אחר בו הואשם בנהיגה בשכרות (פ"ל (תל אביב-יפו) 3948-03-12 מדינת ישראל נ' אוריול ; להלן: "התיק הקודם"). לטענת המערער, מכיוון שהדיון האחרון בתיק הקודם נערך פחות מחודש לפני הדיון בתיק הנוכחי, "אין זה מן הראוי" כי אותו המותב יידון גם בתיק הנוכחי. השופטת קריספין-אברהם דחתה את הבקשה, ומכאן הערעור שלפני.

2.

ביום 30.12.2015 הגישה המדינה, לאחר שנתבקשה לכך, את תגובתה לערעור. המדינה הודיעה כי בשים לב למועד בו הסתיים בירורו של התיק הקודם; העובדה כי בתיק הקודם דובר בעבירות חמורות ורלוונטיות; וכי התיק הנוכחי עודנו מצוי בשלב ראשוני, סבורה היא כי יש מקום להעביר את התיק לשופט אחר ולו מטעמים של מראית פני הצדק.

3.

החלטתי כי יש לקבל את הערעור.

4.

כידוע, בהתאם לאמור בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. אמנם, הכלל הרגיל הוא כי אין בעובדה ששופט דן בתיק אחר של אותו נאשם כדי להוות עילה לפסלות שופט (ע"פ 3963/00 בן גביר נ' מדינת ישראל (28.6.2000); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 262 (2006); מאיר שמגר "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע" גבורות לשמעון אגרנט (תשמ"ז) 87, 110). ואולם "לעיתים נדירות, הצטרפותן של מספר נסיבות עשויה להוביל למסקנה כי יש מקום להעברת הדיון בפני מותב אחר" (ע"פ 286/01 לידני נ' מדינת ישראל (4.2.2001)). במקרים נדירים אלה, ואף שמקצועיותו של השופט איננה מוטלת בספק, "אין להעמיד את השופט בפני המבחן" ( שם , בפסקה 7). סבורתני, בדומה למדינה, כי במקרה זה התקיימו הנסיבות החריגות המצדיקות את העברת הדיון למותב אחר.

5.

סוף דבר – הערעור מתקבל. התיק יועבר למותב אחר.