פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
8969/09
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערער:
פאדי סאלח
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטתו של בית המשפט לתעבורה בחיפה
(השופט
ש' בנג'ו
) מיום 4.11.2009 שלא לפסול עצמו
מלדון ב-תת"ע 715-01-09
תאריך הישיבה:
ז' בכסלו התש"ע
(24.11.2009)
בשם המערער:
עו"ד יוסף יעקובי;
עו"ד ניר בוכמן
בשם המשיבה:
עו"ד דותן רוסו
פסק-דין
המערער הורשע בהיעדרו בבית המשפט לתעבורה בגין סירוב למתן בדיקת נשיפה. בית המשפט לתעבורה דחה את בקשתו לביטול פסק הדין ולעיכוב ביצוע. החלטתו לדחות את הבקשה, הינה החלטה מפורטת ומנומקת בה קבע כי "הואיל והמבקש לא כופר בסירוב הרי שלאור לשון החוק השתכלל ביצועה של העבירה בה הורשע בתיק זה". עוד הוסיף "גם אם הייתי מקבל את טענותיו של הנאשם ביחס לסירובו להיבדק, הרי שאין בהן כדי להקים לנאשם הגנה". בית המשפט המחוזי החליט בהסכמת בא-כוח המדינה להחזיר את הדיון לבית המשפט קמא כדי שידון בו מתחילתו, וזאת בין היתר, משום שהתאריך שננקב בהזמנתו של המערער לדיון בו לא התייצב היה שגוי.
משהוחזר התיק לבית המשפט קמא ביקש בא-כוח המערער מהשופט לפסול עצמו מלדון נוכח עמדתו בהחלטה שלא לבטל את פסק הדין. בית המשפט דחה את הבקשה בקבעו כי המערער לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי "מבחינה אובייקטיבית" בנסיבות העניין קיים חשש של משוא פנים מצד "השופט היושב לדין". לפיכך דחה את הבקשה.
מכאן הערעור בפני.
אכן כלל הוא כי החזרת עניין לבירור בערכאה הדיונית על פי החלטת ערכאת הערעור אינה פוסלת את השופט היושב לדין מלשמוע את התיק בפתיחות ובמקצועיות למרות פסק הדין שניתן על ידו; במיוחד כך כשמדובר בפסק דין שניתן בהיעדר ובטרם נשמעו הראיות. שורה ארוכה של פסקי דין שניתנו בבית משפט זה קבעה את הכלל. עם זאת באופן יוצא דופן הרחיב השופט קמא את ממצאיו ומסקנותיו בהחלטתו שלא לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר עד כי חששו הסובייקטיבי של המערער חורג מתחושה סובייקטיבית ומקים עילת פסלות על פי מבחן אובייקטיבי.
בנסיבות אלה טוב היה עושה נשיא בית המשפט אילו היה קובע מלכתחילה כי התיק שהוחזר יועבר לשופט תעבורה אחר, משלא נקטו הצדדים בהליך של פנייה כזו לנשיא, לא נותר אלא לקבוע כי ראוי שהתיק אכן יועבר לשופט אחר.
לפיכך הערעור מתקבל.
ניתן היום, ז' בכסלו התש"ע (24.11.2009).
ה נ ש י א ה