ע"פ 8975/11 אולג בלאייב נ. מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת צ' צפת).

1.

המבקש הורשע על בסיס הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בעקבות ויכוח שהתגלע בינו לבין המתלונן, קטין יליד 1995, דקר המבקש את המתלונן בסכין שתי דקירות בבית החזה.

2.

ביום 27.10.11 גזר בית המשפט המחוזי על המבקש 24 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירה בה הורשע המבקש, ואת הצורך להעביר מסר מרתיע לפיו ישקול אדם אם לשאת סכין על גופו וכל שכן להשתמש בה כנגד גופו של אחר. בית המשפט הוסיף וציין את נסיבות חייו הקשות של המבקש, אך לצד זאת את תסקיר המבחן המלמד כי המבקש אינו מגלה כל תובנה למצבו ולהתנהלותו ולא ברור האם יתמיד בטיפול ובשיקום. לקולא נשקל גילו הצעיר של המבקש, העדר עבר פלילי ונסיבות החיים הקשות של המבקש.

3.

המבקש הגיש ערעור על גזר הדין לבית משפט זה, ולצידו בקשה זו שבפניי לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו. בא-כוח המבקש טען כי בעניינו של המבקש מתקיימים כל הטעמים למתן עיכוב ביצוע. המבקש, שהיה בן 18 בעת ביצוע המעשים, בעל נסיבות חיים קשות ואומללות, שעל רקען התחבר לחברה שולית. המבקש מעולם לא טופל במסגרת כלשהי ועלה לארץ בגפו. בערעורו טוען המבקש שיש להטיל עליו עבודות שירות וצו מבחן וזאת על בסיס המלצת תסקירי המבחן שהוגשו בעניינו, לאור גילו הצעיר והמוטיבציה שלו לשיקום וטיפול. הסנגור עדכן כי המבקש מצוי בגמילה מאלכוהול החל מחודש אוגוסט. לפיכך, לטענת הסנגור, סיכויי הערעור טובים. כמו כן, לטענתו, קיים חשש כי אם לא יעוכב ביצוע העונש המבקש יסיים לבצע את עונשו או לפחות את החלק הארי בטרם יישמע הערעור. הסנגור הדגיש כי המבקש היה משוחרר בתנאים והקפיד לשמור עליהם ואף התייצב לכל הדיונים שהתקיימו בעניינו, דבר המלמד כי ניתן ליתן בו אמון. הסנגור הפנה לשורת החלטות בהן ניתן עיכוב ביצוע במקרים בהם נגזרו 24 חודשי מאסר בפועל ומעלה, גם כאשר הערעור הופנה כנגד גזר הדין בלבד.

4.

באת-כוח המדינה טענה כי סיכויי הערעור נמוכים, ולכן האינטרס הציבורי הוא לריצוי מיידי של העונש. היא הדגישה את חומרת העבירה המשתייכת ל"תת תרבות הסכין" וציינה את התסקירים השליליים בעניינו של המבקש המצביעים על כך שלמבקש אין מוטיבציה כנה לטיפול.

5.

לאחר התלבטות הגעתי למסקנה כי אין לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש. אמנם, עברו של המבקש נקי, ונסיבות חייו, אשר מפאת צניעות הפרט לא אפרטן, אכן קשות ביותר וייחודיות. עם זאת, מדובר בעבירה חמורה ביותר של דקירת קטין בסכין שתי דקירות בחזה. עבירות מסוג זה מחייבות תגובה עונשית חמורה ומיידית, ולפיכך בדרך כלל יחייב האינטרס הציבורי להורות על ביצוע מיידי של גזר הדין בעבירות מעין אלה. גם תקופת המאסר שנגזרה על המבקש אינה קצרה, והסיכוי כי היא תבוטל לחלוטין על ידי ערכאת הערעור הינו נמוך ביותר. כמו כן, תסקיר שירות המבחן ציין כי המבקש אינו מביע תובנה באשר למצבו ולצורך שלו בטיפול. לצד זאת אציין כי שירות המבחן המליץ לנסות ולשלב את המבקש בטיפול גמילה מאלכוהול שיעניק לו גם טיפול לבעיות רגשיות ולימוד השפה העברית. הסנגור הציג בפניי אישור כי המבקש משתתף בהליך טיפולי לגמילה מאלכוהול החל מאוגוסט 2011. כאמור, עברו הפלילי של המבקש נקי, ונראה כי הוא מילא אחר כל התנאים שהוצבו לו במהלך משפטו. בשל טעמים אלו אני מורה כי הדיון בערעורו של המבקש יישמע בהקדם על מנת לאפשר לערכאת הערעור שיקול דעת רחב להתחשבות בטעמים השיקומיים ובנסיבותיו האישיות של המבקש.

הבקשה, אם כן, נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 29.12.11, שעה 10:00, במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר שבע. הדיון בערעור ייקבע בהקדם בהתאם לאילוצי היומן.