פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 8985/06 יניב שושן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ענישה בעבירת שודערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בעבירת שוד בסניף בנק באיום בנשק מדומה ובתקיפת עובד ציבור, ונדון ל-46 חודשי מאסר בסך הכל. ערכאת הערעור דחתה את הערעור על העונש, וקבעה כי העונש שנגזר, לאחר שנתן משקל לנסיבות האישיות, הוא ראוי ומאוזן.

העובדות

המערער הגיש לפקידת בנק פתק המאיים לירות בה אם לא תמסור את הכסף, ונטל סכום של 16,100 ש"ח ונמלט. המערער הודה בעובדות כתב האישום בעבירת שוד ובעבירת תקיפת עובד ציבור בכתב אישום נוסף. בית המשפט המחוזי גזר עליו ארבעים חודשי מאסר והפעיל מאסרים מותנים, לתקופה כוללת של 46 חודשים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העונש של ארבעים חודשי מאסר ותקופת מאסר כוללת של 46 חודשים בגין עבירת שוד ותקיפת עובד ציבור הוא ראוי ומאוזן?

הלכות

  1. 1

    העונש שנגזר על הנאשם, בשים לב לחומרת העבירה ולעברו הפלילי, נמצא ראוי ומאוזן ואינו מצריך התערבות ערכאת הערעור.

    ״ולהשקפתנו, העונש אותו גזר בסופו של יום, הנו ראוי ומאוזן, ועל כן לא ראינו מקום לשנות ממנו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שוד
  • עבר פלילי
  • מאסר על תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

8985/06

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט ע' פוגלמן

המערער:

יניב שושן

נ ג ד

המשיב:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 30.9.06,

בת"פ 2079/06, שניתן על ידי כבוד

השופט י' צבן

תאריך הישיבה:

כ' באייר התשס"ז

(08.05.07)

בשם המערער:

עו"ד מוטי אדטו

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן:

עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד

גב' ברכה וייס

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בתאריך 4.5.06, בשעת צהריים, נכנס המערער לסניף בנק הפועלים בבית שמש, והגיש לפקידה פתק עליו היה רשום: "זה שוד!! את כל הכסף שבקופה ומהר, אם אני רואה תזוזה לא במקום או צעקה או לחיצה על כפתור חירום אזעקה או צעקה לשומר, אני יורה כדור בראש. את כל הכסף עכשיו". נוכח איום זה מסרה הפקידה למערער סכום כולל של 16,100 ש"ח אותו הוא נטל ונס על נפשו.

המערער הודה בעובדותיו של כתב האישום, והורשע בעבירת שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, הוסיף המערער והודה בעובדותיו של כתב-אישום נוסף שהוגש נגדו לבית משפט השלום ברמלה, שם יוחסה לו עבירה של תקיפת עובד ציבור. בגין כל אלה נדון המערער לארבעים חודשי מאסר, מאסר על-תנאי, וכן הופעלו שני מאסרים מותנים שעמדו נגדו, חלקם במצטבר, כך שתקופת המאסר הכוללת עומדת על 46 חודשים.

הערעור מופנה כנגד העונש. נטען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לכל אחד מאלה: גילו הצעיר יחסית של המערער; נכותו; הודאתו בחקירתו ובמשפטו; מעשה השוד לא לווה באלימות; שלל השוד נתפס; המערער אינו בריא בנפשו ואובחן כמי שסובל מהפרעות התנהגות קשות.

למערער שנכשל בהתנהגות חמורה, עבר פלילי, ואת עבירת השוד בה חטא הפעם הוא ביצע זמן קצר לאחר ששוחרר ממאסר קודם, וכאשר שתי תקופות של מאסר על תנאי מרחפות מעל לראשו. עם זאת, בצד החומרה ראה בית המשפט המחוזי מקום לתת את דעתו גם לנסיבותיו האישיות של המערער, ולהשקפתנו, העונש אותו גזר בסופו של יום, הנו ראוי ומאוזן, ועל כן לא ראינו מקום לשנות ממנו.

אשר על כן, הערעור נדחה.

ניתן היום, כ' באייר התשס"ז (08.05.07).

ש ו פ ט

ש

ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העונש שנגזר על הנאשם, בשים לב לחומרת העבירה ולעברו הפלילי, נמצא ראוי ומאוזן ואינו מצריך התערבות ערכאת הערעור.