ע"פ 8987/06 אושרת סילבר נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

באחד מלילותיו של חודש דצמבר 2005, הכירה המערערת אדם תוך כדי בילוי במועדון בחיפה, ועל פי הצעתה הם נסעו לביתו. במהלך שהייתם שם מהלה המערערת חומר כימי למשקה שלגם בן-זוגה עד שהוא נרדם. לאחר מכן היא גנבה מהדירה פריטי רכוש שונים ואת ארנקו של קורבנה שהכיל כרטיס חיוב. באחד המקומות הצליחה המערערת לבצע רכישה באמצעות אותו כרטיס, ובניסיונה לעשות זאת בשנית, היא נדרשה להציג תעודה מזהה ואז נמלטה על נפשה.

בחודש אפריל 2006 הכירה המערערת אדם נוסף בפאב, משם הם נסעו לביתו, ולמשקה שלגם הוסיפה 8 כדורי שינה. לאחר שבן-זוגה נרדם גנבה המערערת מהדירה פריטי רכוש שונים, ועם כרטיס החיוב של הקורבן היא רכשה מוצרים בסכום של כאלף ש"ח. מספר ימים לאחר אירוע זה, זיהה הקורבן האחרון את המערערת בעת ששהתה בפאב, והזמין את המשטרה. במהלך חיפוש שנערך בכליה, זרקה המערערת על הרצפה מיכל עשוי פלסטיק בו היו כדורי שינה אשר פוררו לאבקה.

המערערת הודתה בעובדות שיוחסו לה, ובעקבות כך הורשעה בשורה של עבירות: שלילת כושר התנגדות, גניבה, כליאת שווא, הונאה בכרטיס חיוב ושיבוש מהלכי משפט. בהמשך, דן אותה בית המשפט המחוזי לארבע שנות מאסר ומאסר על תנאי.

בערעור שבפנינו נטען, כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערערת בעונש שהשית עליה, תוך שהוא נמנע מלתת משקל ראוי לנסיבותיה האישיות – בת 27; עלתה מרוסיה לפני כ-10 שנים; הכירה גבר מבוגר ממנה שדרדר אותה לשימוש בסמים מסוכנים, ומשנטש אותה נותרה ללא בסיס כלכלי. כן נטען, כי המערערת הביעה חרטה על מעורבותה בפלילים, ומאז החלה לשאת במאסר היא נקייה מסמים.

לא מצאנו בכל אלה עילה לשנות מן העונש. המערערת פעלה בתכנון מוקדם, ובמחשבה תחילה כדי ללכוד ברשתה גברים אותם הרדימה באמצעות חומרים אשר היו עלולים לפגוע בבריאותם. במעשיה שללה המערערת את כושר התנגדותם של קורבנותיה, תוך שהיא דבקה במטרתה לגנוב את רכושם.

עבירות אלו חמורות הן, וכזה ראוי כי יהיה גם העונש. מנקודת השקפה זו, אנו סבורים כי העונש שהשית בית המשפט המחוזי על המערערת הנו מאוזן, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.