ע"פ 8998/07 אבי אבוטבול נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות אחדות: סיכון חיי אדם במזיד בניב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, איומים, נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון בתוקף, נהיגה ברכב לא מורשה וללא ביטוח, וכן החזקת שטרות כסף מזויפים. במישור העובדתי נטען, כי בתאריך 15.3.07 נהג המערער ברכב בכביש 4 מצפון לדרום, ואת אחד הצמתים הוא חצה באור אדום. שוטרת שהבחינה בכך החלה דולקת אחר המערער תוך דרישה כי יעצור, אולם הוא התעלם ממנה והמשיך במנוסתו תוך שהוא מוסיף ומבצע עבירות תעבורה רבות. וכך לדוגמה, הוא נהג במהירות רבה, עקף רכבים גם בקו הפרדה רצוף ולעתים על השוליים, חצה צמתים באור אדום, ועלה על מדרכות תוך סיכון הולכי רגל. לבסוף, נטש המערער את רכבו והחל להימלט רגלית, ובתוך אחד השיחים הסתיר 15 שטרות מזויפים של 100 דולר. שוטרת שדלקה אחריו הצליחה להדביק אותו, אולם המערער נהג כלפיה באלימות קודם שנאזק על ידי שוטרים נוספים שהגיעו לזירה. בדיעבד, התברר כי המערער נהג ברכב מנועי אף שתוקף רישיונו פג כבר בשנת 1999, ותוך שהוא נושא בעונש פסילה ממושך.

בגין כל אלה נדון המערער ל-5 שנות מאסר, 12 שנות פסילה ו-12 חודשים מאסר על-תנאי. כמו כן, נדון המערער על תיקים רבים נוספים אותם ביקש לצרף ל-3 שנות מאסר, והופעלו עונשי מאסר על תנאי שעמדו נגדו. נקבע, כי המערער ישא בעונשי המאסר חלקם בחופף וחלקם במצטבר, כך שתקופת כליאתו הכוללת הועמדה על 6 וחצי שנים.

הערעור מופנה כנגד העונש. נטען, כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער תוך שהוא נמנע מלייחס משקל ראוי לנסיבותיו האישיות, וביניהן, גילו הצעיר, הודייתו, הפנמתו את חומרת מעשיו, מצבה הכלכלי הירוד של משפחתו, והשפעתו הקיצונית של המאסר על כל הסובבים אותו.

לא מצאנו בכל אלה עילה להתערב בעונש. נהפוך הוא, חרף גילו הצעיר, שוב אין ספק כי עניין לנו עם מערער פורק עול, אשר חטא בשורה ארוכה של עבירות כפי שעולה מעובדותיו של כתב האישום הנוכחי בו הודה, והרשימה הארוכה של התיקים אותם ביקש לצרף. יתרה מכך, אין זו הפעם הראשונה בה חוטא המערער בפלילים ובעבירות תעבורה, אולם נראה כי דרכי הענישה שנוסו בעבר כמו גם עונשי המאסר על-תנאי שעמדו נגדו, לא היה בהם כדי להרתיעו מלחזור לסורו. הנה כי כן, טובת הציבור מחייבת את כליאתו של המערער לתקופה ממושכת, ומכאן מסקנתנו כי לא נפל פגם כלשהו בגזר דינו של בית משפט קמא.

הערעור נדחה.