ע"פ 9002/06 יוסי לוי נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בתאריך 28.10.05, בשעות אחר הצהרים, הגיע המערער לחנות בבני-ברק, שעה שבעליה (להלן: המתלונן) החל לסגור את עסקו. המערער, שהיה מזוין במכשיר חד, דרש מהמתלונן לפתוח את החנות, ובעקבות כך התפתח מאבק בין השניים, במהלכו נחתך המתלונן בידו. בסופו של דבר נמלט המערער מהמקום, תוך שהוא מאיים על המתלונן כי ישוב בלילה וישרוף את החנות.

בגין העובדות האמורות בהן הודה, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירה של דרישת נכס באיומים, לפי סעיף 404 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וגזר לו 30 חודשי מאסר על תנאי בהם ישא אם יעבור, תוך 3 שנים, עבירה של איומים או עבירה מסוג פשע. כמו כן, חויב המערער לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה, ולשלם למתלונן פיצוי בסכום של 4000 ש"ח.

הערעור מופנה כנגד רכיב המאסר על-תנאי (משכו והיקפו) והפיצוי.

אנו סבורים כי בהשגות המערער כנגד המאסר המותנה יש ממש. מאסר ממושך שהיקפו כה רחב, יש לו מטבע הדברים אפקט מרתיע, אולם הוא גם עלול להעמיד בעתיד את בית המשפט שיידרש להפעילו בפני דילמה קשה, באשר נקודת הפתיחה לדיון בשאלת העונש תהיה מאסר בן 30 חודשים. נוכח האמור, החלטנו למתן את תקופת המאסר על תנאי, אותה אנו מעמידים על שנה, והמערער ישא בה אם יעבור, בתוך שנתיים מהיום, עבירות איומים, אלימות או עבירת רכוש ששלובה בה אלימות.

לא ראינו מקום לשנות מחיוב המערער לפצות את המתלונן, אולם הוא יכול לשלם סכום זה בשמונה שעורים חודשיים שווים ורצופים בסך 500 ש"ח כל אחד, שהראשון שבהם יהיה ביום 1.7.07.