ע"פ 9011/01 אלכסנדר ניקולאי קרבצ'וב נ. מדינת ישראל

המערער בע"פ 9011/01 (קרבצ'וב) והמערער בע"פ 9929/01 (קרפובסקי) היו חברים. על רקע סכסוך כספי בין קרבצ'וב לבין המנוח אלכסנדר חוזיי באו שני המערערים לבית המנוח באישון לילה והיכו אותו עד זוב דם. למחרת בבוקר שבו לביתו והמשיכו להכותו. לקראת ערב כפו על המנוח לבוא עמם, הובילו אותו לדירתו של קרבצ'וב וכלאו אותו שם. אחד, אחטוב שמו, הגיע לדירה וכשנוכח מה עוללו המערערים למנוח היכה אותם ודרש מהם לקחתו לטיפול רפואי. לאחר לכתו שבו השניים והפליאו את מכותיהם במנוח, באמתלה שבגללו הוכו על-ידי אחטוב. בשלב מסוים נטל קרבצ'וב מגהץ לוהט והצמידו לגופו של המנוח, בעוד חברו קרפובסקי צופה במחזה. באותו הלילה, במהלך ניסיונם של המערערים להחזיר את המנוח לדירתו, התמוטט המנוח ומת; ואין חולקין כי מותו נגרם עקב מעשיהם של המערערים.

מלכתחילה הואשמו המערערים ברצח בכוונה תחילה, אך במסגרת הסדרי טיעון שכרתו סניגוריהם עם התביעה הורשעו, לפי הודאתם, בהריגה. קרבצ'וב הורשע - בנוסף לכך - גם בחטיפה לשם כליאה וחבלה, בכליאת שווא ובגרימת חבלה חמורה בכוונה מחמירה. על יסוד המבוקש מידו על-ידי התביעה, במסגרת המוסכם בהסדרי הטיעון, גזר בית המשפט על קרבצ'וב תשע-עשרה שנות מאסר ועל קרפובסקי חמש-עשרה שנות מאסר. הערעורים שלפנינו מופנים נגד חומרת העונשים.

אך לשווא ניסו סניגוריהם של המערערים לשכנענו כי בהעדיפו לעניין העונשים את עמדת התביעה על פני עמדת הסניגורים, שמטבע הדברים ביקשו להסתפק בתקופות מאסר קצרות יותר, החמיר בית המשפט המחוזי בעונשיהם של המערערים יתר על המידה. המערערים גרמו למותו של המנוח במעשי התעללות סאדיסטיים שהתארכו על פני שלוש יממות. מעשיהם של המערערים - שהסתיימו בגרימת מותו של הקורבן - מעידים על היותם עבריינים אלימים וחסרי-לב. קיים צידוק להענישם במלוא החומרה, וקיים צורך ממשי להגן על קורבנות בכוח אחרים מפני רעתם.

הערעור נדחה.