פרטי ההליך
החלטה בתיק ע"פ 9012/23
בבית המשפט העליון
ע"פ 9012/23
לפני:
כבוד השופטת ר' רונן
המבקשים:
1. ג'אסם הייב
2. מאהר הייב
3. מנצור הייב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
העונש שבגזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בת"פ 29523-09-15 מיום
6.11.2023 שניתן על ידי כב' השופט ג' אזולאי
תאריך הישיבה: כ"א בטבת התשפ"ד (2.1.2024)
בשם המבקשים: עו"ד אפרים דמרי;
עו"ד מואיז הייב
בשם המשיבה: עו"ד נועה קסיר-פת
החלטה
1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל שהוטל על המבקשים בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ג' אזולאי) בת"פ 29523-09-15 מיום 6.11.2023, ואשר תחילתו ביום 7.1.2024, עד להכרעה בערעור שהגיש. לאחר שבעניינם של מבקשים 1 ו-3 ניתנה הסכמת המשיבה, עונש המאסר שהוטל עליהם – עוכב עד להכרעה בערעור. הדיון נוגע אפוא לעניינו של המבקש 2 (להלן: המבקש) בלבד, עליו הושת עונש מאסר בפועל לתקופה של 22 חודשים.
2.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הכתוב, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.
אכן הכלל הוא כי יש להתחיל לרצות עונש מאסר באופן מיידי ואולם לכלל זה יש חריגים, שאני סבורה שמקרה זה הוא אחד מהם. ראשית, המערער מערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. אינני מחווה דעה ביחס לסיכויי הערעור בכל אחד מהרכיבים הללו, אולם ככל שיתקבל הערעור על הכרעת הדין, מובן שאם יתחיל לרצות עונש מאסר, הוא ירצה אותו לחינם.
ואולם הטעם העיקרי שבשלו אני סבורה שיש לקבל את הבקשה נעוץ בעובדה שהעבירות המיוחסות למבקש בוצעו על ידיו, כעולה מכתב האישום בתקופה שבין 2015-2012. לכן, הנימוק העיקרי העומד ביסוד הכלל של תחילת ריצוי העונש באופן מיידי, נחלש במידה רבה במקרה דנן שכן מדובר בעבירות שבוצעו זה מכבר.
3.על כל אלה יש להוסיף שהעונש שנגזר על המבקש איננו קצר אך גם אינו ארוך ביותר (22 חודשי מאסר בניכוי 70 ימי מעצר); ואת העובדה שמאז ביצוע עבירות המיוחס למבקש הוא לא הוסיף עוד להפר את החוק, אין לו עבר פלילי כלשהו למעט עבירות נושא הערעור והוא היה משוחרר משך כל תקופת המשפט ללא שיוחסו לו הפרות או הערמת קשיים על ההליך המשפטי.
4.בשל כל שיקולים הללו אני מקבלת את הבקשה ומורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר שנגזר על המבקש עד למתן פסק דין ב-ע"פ 9012/23.
ניתנה
היום, כ"א בטבת התשפ"ד (2.1.2024).
ש ו פ ט ת