ע"פ 904/11 נורה קורנבולד הרדיה נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.

המערערת וכן חורחה סוליז (להלן: חורחה) הם אזרחי בוליביה. בתאריך 29.4.10 הגיעו השניים לישראל כשהם נושאים בגופם מארזים גליליים שהכילו סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל כולל של 1.5 ק"ג (נטו). בגין עובדות אלו הועמדה המערערת לדין, ובסופו של יום הורשעה בעבירות של ייבוא והחזקת סם מסוכן. על כך דן אותה בית המשפט המחוזי ל-45 חודשי מאסר ו-18 חודשים מאסר על-תנאי. עונש דומה הושת על חורחה.

2.

המערערת מבקשת כי נקל בעונשה מטעמים אלה:

היא בת 53, אם לשתי בנות, שבעלה (ממנו התגרשה לפני כ-10 שנים) נפטר במהלך משפטה; בעקבות מאסרה הדרדר מצב בריאותה, ומשפחתה נקלעה למצוקה כלכלית; המערערת נוצלה על ידי אחרים, ואת המעט שהיה ידוע לה מסרה בחקירתה; המערערת בודדה בישראל, אינה דוברת את שפת המקום, ועל כן מתקשה ליצור קשר שיחה עם הסובבים אותה.

3.

מאסרו של נאשם בארץ זרה, הרחק ממשפחתו, הוא נתון שיש עמו הכבדה לא מבוטלת. אולם למצב זה גרמה המערערת במו ידיה. ככל הנראה, תמורת בצע כסף היא נטלה על עצמה את המשימה לייבא לישראל כמות ניכרת של סם מסוכן, ונדמה כי אין צורך להרבות מילים על הנזק שהיה צפוי ממעשה זה. למרבה הדאבה, בלדרים מסוגה של המערערת ממשיכים לשמש כלי בידיהם של ברוני הסמים בניסיונותיהם להפיץ את מרכולתם, ועל כן אין מנוס מלנקוט באמצעי היחיד אשר עשוי להיות יעיל כדי להרתיע את העבריינים בתחום זה - גזירתם של עונשי מאסרים ממושכים. כך נהג בית המשפט המחוזי, שבסופו של יום גזר עונש שאין בו חומרה יתרה, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.