פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
9052/00
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט א' א' לוי
המערער
:
שמעון
שגיא
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערעור
על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי
בבאר-שבע מיום 21.11.00
בת.פ.
913/00 שניתן על ידי כבוד
השופטים:
י' פלפל, נ' הנדל ור'
יפה-כ"ץ
תאריך הישיבה:
כ"ג
בטבת התשס"ב
(
07.01.02
)
בשם
המערער
:
עו"ד גסר יעקב
בשם המשיב: עו"ד מיכאל קרשן
פסק-דין
המערער הורשע על יסוד הודאתו בחבלה בכוונה מחמירה ובאיומים ונגזרו עליו 6 שנות מאסר, מתוכן 5 שנים לריצוי בפועל בניכוי ימי המעצר ושנה על תנאי. הרשעה היתה על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן. הערעור נסב על חומרת העונש.
נסיבות האירוע קשות וחמורות הן. המערער חזר לדירה בה התגורר יחד עם אחותו ומצא את אחותו בחברת גבר, במצב אינטימי, בחדר השינה שלה. הוא ניגש למטבח נטל סכין גדולה, חזר לחדר השינה וניסה לדקור את המתלונן. למרבית המזל, תפס המתלונן בלהב הסכין ומנע ממנו לדקרו. או אז תקף המערער את המתלונן ובאמצעות מכות ובעיטות גרם לפציעתו, שהצריכה טיפול רפואי. לאחר מכן, הצליח המתלונן להשתחרר מידי המערער וברח אל דירת השכנים. המערער רדף אחריו עם הסכין בידו ושוב ניסה לדקרו, עד שהמתלונן הסתגר במקלחת שבדירת השכנים.
הסניגור המלומד הדגיש את נסיבותיו האישיות של המערער אשר הביאו למצוקה לה נקלע כאשר גילה את אחותו, אליה היה קשור במיוחד, במצב בו היתה. תגובתו היתה ספונטנית ולפיכך ביקש הסניגור להקל בעונש.
הקלות הבלתי נסבלת בה נעשה שימוש בנשק קר - בענייננו סכין - על מנת להשתחרר ממצוקות או ליישב סכסוך לעתים של מה בכך, מחייבת ענישה חמורה, כואבת ומרתיעה. בכך יש כדי לתרום לעקירה מן השורש של התופעה שפשתה לצערנו במקומותינו. רק בנס לא נקטלו חיי אדם. העונש משקף את חומרת העבירה ואינו מצוי ברף הגבוה של ענישה על מעשים מסוג זה. שירות המבחן בתסקירו האחרון מציין כי אין הוא מוצא נימוקים להקלה בעונש. בית המשפט המחוזי שקל את כל השיקולים הרלוונטים ואין אנו מוצאים להתערב בעונש שהוטל.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ג בטבת תשס"ב
(7.1.02).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש
ו פ ט