ע"פ 9068/00 מרדכי אורן נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערער נמצא מחזיק ברכבו 497 טבליות מסוג MDMA (אקסטזי), ועל סמך הודאתו בעובדות הורשע בהחזקתו של סם שלא לצריכה עצמית.

המערער בן 49 שנים, חזר לארץ משהייה בחו"ל, ועל פי גירסתו נהג להשתמש בסם בארועים חברתיים. הגירסה בה התגונן בערכאה הראשונה היתה שהוא קיבל את הסם מאחר, לו מכר מוצרי חשמל, ובעקבות כך שלזה האחרון לא היו אמצעי תשלום אחרים.

גירסה זו לא נבחנה על ידי המשטרה וגם לא בבית המשפט המחוזי, מאחר והמערער מעולם לא מסר את פרטיו של אותו אדם אלמוני. יותר מכך, אם נכונה גירסתו של המערער, שהסם לא נועד לצריכתו העצמית (כי לטענתו נגמל), מתבקשת כמו מאליה המסקנה שהוא התכוון למכור את הסם לאחר או אחרים. אפשרות זו אינה בגדר השערה בלבד, הואיל והמערער עצמו הודה בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית , ובכך שלל מראש את האפשרות שהסם נועד לצריכתו - הוא.

בית המשפט המחוזי גזר למערער שנת מאסר, שמונה עשר חדשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 15,000 ש"ח. מאידך, נדחתה בקשת המשיבה לחלט את הרכב בו הוחזק הסם.

המערער מלין על העונש, ובא כוחו הדגיש את גילו המתקדם של שולחו, עברו הנקי, הודאתו בעובדות, והיותו איש העובד לפרנסתו. לכל אלה נתן בית המשפט המחוזי את דעתו, אך הוא גם היה סבור, והשקפתו מקובלת עלינו, כי לנוכח כמות הסם הגדולה, והסיכון כי סם זה נועד להפצה, מתחייב עונש הכולל גם מאסר בפועל.

אכן, מאסרו של אדם כרוך בקשיים לו ולמשפחתו, במיוחד כאשר מדובר במאסר ראשון, אך לנוכח חומרת המעשה בו חטא, ולאור מדיניות הענישה הנהוגה בסוג זה של עבירות, לא סברנו, גם לאחר שעיינו בתסקיר העדכני, שיש מקום ללכת לקראת המערער מעבר למה שהלך בית המשפט המחוזי, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.

ניתן היום, ו' שבט תשס"א (30.1.2001).

ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט

הסניגור: מבקש 45 יום כדי לאפשר למערער להערך לקראת מאסרו ולחסל את עסקו.

באת כח המשיבה: אינני מתנגדת.

ה ח ל ט ה

כמבוקש. המערער יתייצב לריצוי עונשו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ביום 18.3.2001, עד השעה 10:00 בבוקר. כל הערבויות שהופקדו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע תעמודה בעינן.