החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 9082/20 אברהם לוי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · דחיית מועד התייצבות לריצוי מאסרבקשה לדחיית מועד התייצבות לריצוי מאסר בפועל לאחר דיון בבקשה לעיכוב ביצוע עונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש, שנידון לחמש שנות מאסר בפועל, ביקש דחיית מועד התייצבותו לריצוי המאסר בחודש נוסף בשל השפעת הסגר על ועדות המיון בשב"ס. בית המשפט דחה את הבקשה, וקבע כי ניתן למבקש פרק זמן סביר להתארגנות וכי מיון מוקדם אינו זכות קנויה. נקבע כי שב"ס יתחשב בנתוניו האישיים עם התייצבותו.

העובדות

המבקש נידון לחמש שנות מאסר בפועל בגין חבלה בכוונה מחמירה והגיש ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע. בדיון שנערך בבקשה לעיכוב ביצוע חזר בו המבקש מהבקשה, ונדחה מועד התייצבותו לריצוי המאסר. המבקש ביקש דחייה נוספת של חודש בשל הסגר ואי קיום ועדות מיון, והמדינה התנגדה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך פעם נוספת את מועד התייצבותו של המבקש לריצוי עונש מאסר בפועל בשל מגבלות הקורונה על ועדות מיון בשב"ס?

הלכות

  1. 1

    מגבלות המיון המוקדם בשב"ס אינן מצדיקות הארכה נוספת של מועד ההתייצבות, שכן אפשרות המיון המוקדם אינה זכות קנויה, והמבקש קיבל פרק זמן להתארגנות.

    ״למבקש אכן ניתן פרק זמן לא מבוטל להתארגנות, ומכל מקום האפשרות למיון מוקדם איננה בגדר זכות קנויה, אלא כאמור אך אפשרות.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דחיית מועד התייצבות
  • ריצוי מאסר
  • עיכוב ביצוע
  • מיון מוקדם
  • שב"ס
  • מגפת הקורונה
  • חבלה בכוונה מחמירה
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ

9082/20

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המערער:

אברהם לוי

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל

2. ז.צ.

בקשה מיום 8.2.2021 לדחיית מועד ריצוי עונש

בשם המבקש:

עו"ד שרית

גולן-שטיינברג

החלטה

1.

המבקש נידון בבית המשפט המחוזי בחיפה לעונש של 5 שנות מאסר בפועל, לאחר שהורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. המועד להתייצבותו לריצוי מאסרו נקבע ליום 30.12.2020 (ת"פ 53121-12-17).

2.

המבקש הגיש ערעור על פסק דינו ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת עליו עד להכרעה בערעור. ביום 28.12.2020 התקיים דיון בבקשתו לעיכוב ביצוע, בסיומו חזר בו המערער מהבקשה, כאשר לצד זאת הורה בית משפט זה (השופט א' שטיין ) על דחיית מועד התייצבותו של המבקש לריצוי מאסרו ליום 14.2.2021.

3.

כעת הגיש המבקש את הבקשה שלפניי, בה מבוקש לדחות את מועד התייצבותו לריצוי מאסרו בחודש ימים נוסף. הבקשה נומקה בכך שעל רקע הסגר בשל מגפת הקורונה לא התקיימו ועדות מיון, ולפי שב"ס "חידושם ייעשה רק לאחר שתתקבל הודעה על חזרה לפעילות". המדינה מתנגדת לבקשה, בציינה כי מלכתחילה ניתנה למערער תקופת התארגנות ארוכה טרם תחילת ריצוי עונשו, ואין כל הצדקה להאריכה.

4.

לאחר עיון, לא ראיתי מקום להוסיף ולדחות את מועד התייצבותו של המערער לריצוי עונש מאסרו. בקשתו לעיכוב ביצוע עונש המאסר נידונה בדיון שנערך בעניינו ביום 28.12.2020, שבסופו נדחה מועד התייצבותו בחודשיים וחצי. לא נעלם מעיני הקושי הנובע מהמגבלות על אפשרות המיון המוקדם בעת האחרונה. עם זאת, למבקש אכן ניתן פרק זמן לא מבוטל להתארגנות, ומכל מקום האפשרות למיון מוקדם איננה בגדר זכות קנויה, אלא כאמור אך אפשרות. חזקה על שב"ס כי עם התייצבותו של המערער לריצוי מאסרו, יעשה כיכולתו על מנת להתחשב בנתוניו האישיים.

5.

הבקשה נדחית.

ניתנה

היום, כ"ח בשבט התשפ"א (10.2.2021).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מגבלות המיון המוקדם בשב"ס אינן מצדיקות הארכה נוספת של מועד ההתייצבות, שכן אפשרות המיון המוקדם אינה זכות קנויה, והמבקש קיבל פרק זמן להתארגנות.