ע"פ 9105/09פלוני נ. מדינת ישראל / היוה''מ

השופט א' א' לוי:

1.

משיבה 2 הגישה תלונה במשטרת ישראל נגד המערער בטענה כי ביצע בה עבירות מין. בחודש פברואר 2002 נערך עימות בין בני הזוג שתועד בצילום, אולם בסופו של יום לא הוגש כתב אישום נגד המערער, והתיק נסגר בעילה של העדר עניין לציבור.

המערער פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה להתיר לו לפרסם את קלטת העימות, ולכך הציג שני טעמים: הצגת הקלטת עשויה להוכיח את טענתו לפיה תלונת משיבה 2 היתה בדויה וכוזבת, והיא עשויה להצביע על דרכים פסולות בהן פועלת המשטרה.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, ועל כך מלין המערער בפנינו. נטען, כי העימות שנערך בינו למשיבה 2 אינו בגדר "חקירה", ולפיכך לא חלה לגבי הקלטת בה תועד הוראתו של סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן: חוק חקירת חשודים). עוד נטען, כי העימות קדם לכניסתו לתוקף של חוק חקירת חשודים, ועל כן אין לו תחולה בפרשה זו. כן נטען, כי לפרסום הקלטת נודעת חשיבות ציבורית באשר מדובר באשמת-שווא לה נתנה גם משטרת ישראל את ידה.

2.

לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעונים על-פה, שוכנענו כי אין בערעור זה ממש, ועל כן דינו להידחות.

"חקירה" מוגדרת בסעיף 1 לחוק חקירת חשודים כ"תישאול או גביית הודעה בקשר לעבירה, בידי שוטר". צפייה בקלטת החקירה נשוא הערעור מלמדת, כי לבקשת החוקרים הציגה משיבה 2 את גרסתה בהתייחס לעבירות שבוצעו נגדה, והמערער נתבקש על ידי החוקר להגיב על כך. הליך זה הוא בבחינת "חקירה" מובהקת, ועל כן חל איסור על פרסום הקלטת בה תועד, מכוח הוראתו של סעיף 13 לחוק חקירת חשודים. סעיף זה קובע: "המפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה כולו או חלקו, בלא רשות בית משפט, דינו מאסר שנה". לכך נוסיף, כי המועד הקובע לעניין זה הוא יום הפרסום , ולפיכך, אין חשיבות לעובדה שהחוק האמור נכנס לתוקף רק לאחר העימות (בחודש יולי 2002).

אכן,

האיסור שבסעיף 13 אינו איסור גורף, ופרסום הקלטת נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. אולם, אנו סבורים כי צפייה בקלטת אין בה ללמד כי גרסתה של משיבה 2 הנה כוזבת, ואף לא שהיתה מעורבות פסולה כלשהי של החוקרים במהלך העימות. יתרה מכך, פרסום קלטת מסוג זה עלול לפגוע בפרטיותה של משיבה 2, וגם בפעולות חקירה אחרות של המשטרה, הואיל ועדים יחששו לשתף פעולה.

נוכח האמור, לא מצאנו כי נפלה שגגה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור. עם זאת, נראה כי נוכח הצהרתו בפנינו כי שוב אין מחלוקות בינו לבין גרושתו, נכון יהיה לתת את הדעת גם לעניין זה במכלול השיקולים קודם להחלטה אם להעמיד לדין.