ע"פ 9156/99 וליד הייב נ. מדינת ישראל

המערער הורשע על-פי הודאתו בעבירות של יבוא סם מסוכן, סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד וקשירת קשר לביצוע פשע, ונדון למאסר בפועל לשבע שנים ולמאסר נוסף בגין מאסר על-תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו, והופעל, לתקופה של 20 חודשים, מחציתם במצטבר ומחציתם בחופף לעונש שבע השנים. כלל המאסר בפועל עומד איפוא על שבע שנים ועשרה חודשים. כן הוטל על המערער מאסר על-תנאי לתקופה של שלוש שנים, והוטלה עליו פסילת רישיון נהיגה לתקופה של חמש שנים.

הערעור הוא על גזר-הדין.

אין ספק כי העונש שנגזר על המערער אינו חמור כלל ועיקר. המדובר היה בכמות של קרוב לקילוגרם סם הירואין בריכוז של בין 60% לבין 70%, ובנוסף עליו ב155- גרם סם מסוכן מסוג חשיש. שני סוגי סם אלה ביקשו המערער ושותפו להבריח מלבנון אך נתפסו לאחר מעשה וכך הועמדו לדין.

טענתו העיקרית של בא-כוח המערער היא שבית-משפט קמא פגם בכלל אחידות הענישה, ששותפו של המערער למעשה יבוא הסם לא נדון אלא לארבע שנים וחצי שנות מאסר, בעוד אשר המערער נדון לשבע שנות מאסר. אולם הפרש זה בעונשים מוסבר בשים-לב לחלקיהם של המערער ושל שותפו במעשה יבוא הסם. המערער היה הבכיר בין השניים, ואילו שותפו עזר על ידו. בכירותו של המערער היא שהביאה את העונש הכבד יותר שהוטל עליו. לא למותר להזכיר את הרשעותיו הקודמות של המערער, בהן הרשעה בסמים בגינה נשלח לבית האסורים ל34- חודשים.

הערעור נדחה.

היום, כ"ד בתשרי תשס"ב (11.10.01).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

99091560. G02

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו

בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444