ע"פ 9170/05 משה לוי נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בשעת בוקר מוקדמת (05.00) יצאו שלוש עובדות של דיסקוטק (להלן: המתלוננות) בדרכן לביתן, כשאחת מהן מחזיקה בשקית. המערער שהבחין בכך סבר כי בשקית הן נושאות כסף, ועל כן החליט עם אחדים מחבריו, וביניהם אבירם אבוטבול וצבי לביא, לשדוד את המתלוננות. הם נסעו בעקבותיהן בשני רכבים, וכאשר הגיעו לראש העין, אחד הרכבים עקף את רכבן של המתלוננות, בעוד שהרכב האחר סוגר עליו מאחור. כשנעצרו הרכבים יצא לביא וניסה לפתוח את הדלת האחורית של מכונית המתלוננות שהיתה נעולה, אולם בדרך כלשהי הצליחו המתלוננות להמשיך בנסיעה, וגם אז לא הרפה המערער והאיץ בחבריו לרדוף אחריהן, אולם אבירם מנע זאת ממנו.

המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, והורשע בעבירה של ניסיון לשוד. בגין כך גזר לו בית המשפט המחוזי 27 חודשי מאסר, מתוכם תשעה חודשים בפועל והיתרה על תנאי, והוא חויב לפצות את כל אחת מהמתלוננת בסכום של 500 ש"ח.

הערעור מופנה כנגד העונש.

עד לאחרונה התקשה המערער להפנים את חומרת מעשיו וליטול אחריות, אולם נראה כי הוא עשה תפנית, ובעקבות כך שולב בתהליך טיפולי אליו הופנה על ידי שירות המבחן. על רקע זה המליץ השירות לדחות את ההכרעה בערעור למועד אחר, אולם לא ראינו מקום להיעתר לכך משום שבסופו של דבר העונש שהושת על המערער הנו קל, ואינו עומד בשום יחס לחומרת המעשים בהם חטא. לפיכך, ואם יש ממש בכוונתו של המערער לשנות מאורחותיו ולפנות לאפיק טיפולי, מותר להניח כי דבר לא ימנע ממנו לעשות זאת בתום ריצוי העונש, בין אם בעזרתו של שירות המבחן, ובין אם בסיועם של גורמי טיפול אחרים.

אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ביום ד' באייר תשס"ו (2.5.2006), עד לשעה 11:00. הערבויות שניתנו להבטחת שחרורו של המערער עד כה, תעמודנה בתוקפן עד לאותו מועד.