ע"פ 9192/11 שמעון אדרי נ. מדינת ישראל

1.

המבקש נדון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע לעשרים ושבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן הוטל עליו מאסר מותנה של שנים עשר חודשים. מתקופת המאסר בפועל יש לנכות תקופת מעצר של כשמונה חודשים. המבקש אף חויב בתשלום פיצוי בסך 30,000 ש"ח. גזר הדין ניתן בעקבות הרשעתו של העורר, לפי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות וכליאת שווא. העבירות בוצעו כלפי בת זוגו של המבקש, במשך תקופה של כשש וחצי שנים. המבקש הגיש ערעור לבית משפט זה על חומרת העונש. בגדרו של הערעור הוא עותר לעיכוב ביצועו של המאסר עד להכרעה בערעור.

2.

הסנגור המלומד טען כי יש להתחשב בכך שמדובר בתקופת מאסר קצרה. לפי חישובו, על המבקש לרצות מאסר של כתשעה עשר חודשים, בעקבות ניכוי תקופת המעצר, ויש לצאת מן ההנחה שינוכה שליש. לפיכך, כך על פי הסנגור, המבקש יצטרך לרצות בפועל מאסר של כעשרה חודשים בלבד. המשיבה מתנגדת לבקשה.

3.

סבורני שיש לקבל את עמדתה של המשיבה. אכן, תקופת המאסר אינה ארוכה, בוודאי אם מניחים שינוכה שליש מהמאסר. ברם, אין עסקינן בערעור התוקף את הכרעת הדין. המבקש הודה בעובדות שבכתב אישום מתוקן. כאמור, הוא הורשע בעבירות אלימות רבות שבוצעו כלפי בת זוגו וכן בעבירות רבות של כליאת שווא. אכן, שירות המבחן הגיש תסקיר לבית המשפט המחוזי בו הומלץ להטיל מאסר על דרך עבודות שירות. בית המשפט המחוזי לא קיבל את ההמלצה. סבורני שסיכויי הערעור אינם מצדיקים עיכוב ביצוע. יחד עם זאת, תינתן הוראה לפיה הערעור ישמע תוך זמן קצר יחסית.

4.

אי לכך, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי העונש ביום 3.1.2012 לא יאוחר מן השעה 10:00. תנאי השחרור שנקבעו בעבר יעמדו בעינם. הערעור ייקבע לשמיעה בהקדם.