ע"פ 9196/08 מדינת ישראל נ. אולג קובליוב

השופט א' א' לוי:

1.

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות אחדות: חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין, התחזות כאדם אחר ושיבוש מהלכי משפט – עבירות לפי סעיפים 329, 186, 441, ו-244 לחוק העונשין. בעקבות כך נדון המערער לחמש שנות מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, קנס בסך 4,000 ש"ח, והוא חויב בפיצוי של 10,000 ש"ח.

הרקע להרשעה והעונש היה אירוע שהתרחש בתאריך 13.10.07, בשעות הקטנות של הלילה, בעקבות בילוי במועדון. המתלונן שהה שם עם אחדים מחבריו, ובצאתו פנה לשוחח עם בחורה שישבה ברכב. בשלב זה ניגשו אליו המערער ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה, ודרשו ממנו להסתלק מהמקום. המתלונן החל ללכת לעבר רכבו, אולם המערער ושותפו לא הרפו ממנו והלכו בעקבותיו תוך שהם משמיעים כלפיו איומים. בשלב זה ניגש חברו של המתלונן כדי להפריד בין הניצים, ואז שלף המערער סכין. החבר נמלט מהמקום, ואת זעמו כילה המערער במתלונן, אותו דקר בעינו, בגבו ובכתפו. בעקבות כך הובהל המערער לבית-חולים, שם נותח, אולם איבד את הראייה בעינו השמאלית. המערער נמלט מהזירה, וכשנעצר לאחר למעלה מחודש, כשהוא מחזיק בסכין, הציג את עצמו בשם אחר מתוך כוונה לשבש מהלכי משפט.

2.

כנגד גזר דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו שני ערעורים. באחד (ע"פ 9365/08) משיג המערער על חומרת העונש, בעוד שבאחר (ע"פ 9196/08) משיגה המדינה על קולתו.

3.

שיחה בה החל המתלונן עם אשה, היוותה מניע לפרץ של אלימות נדיר בחומרתו. המערער דרש מהמתלונן לעזוב את המקום, ואף שזה החל לעשות זאת, לא נתקררה דעתו של המערער שהלך בעקבות קורבנו ודקר אותו פעם אחר פעם. תוצאות הדקירה היו קשות - המתלונן התעוור בעינו האחת, ונראה כי אך כפסע היה בינו לבין תוצאה קשה הרבה יותר. תקיפה מסוג זה, שעה שהאלימות גואה בחברה הישראלית, חייבה תגובה עונשית קשה. אכן, תקופת המאסר שנגזרה למערער אינה קלה כלל ועיקר, אולם אין בה כדי להוות מענה הולם לחומרתו של האירוע, הנזק שנגרם בעטיו, ולהרתעת הרבים.

לפיכך, אנו מקבלים את הערעור בע"פ 9196/08, ואת תקופת המאסר בה ישא המערער אנו מעמידים על שש וחצי שנים. יתר רכיביו של העונש יעמדו בעינם.

הערעור בע"פ 9365/08 – נדחה.