פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 9207/02 יורי בבקוב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה את הערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין של מי שהורשע באינוס ובהדחה בחקירה. נקבע כי ההרשעה מבוססת על עדות המתלוננת המחוזקת בראיות, ואין מקום להתערב בה. כמו כן נקבע כי העונש, לרבות הצטברותו לעונש אחר, נופל במסגרת מדיניות הענישה הראויה.

העובדות

המערער הורשע באינוס ובהדחה בחקירה. הוטלו עליו שבע שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ופסילת רישיון נהיגה לחמש שנים, והעונש יצטבר לעונש אחר שהוטל עליו. המערער מלין על ההצטברות לעונש של תשע שנות מאסר בתיק אחר, שגם הוא בעבירת אונס.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהרשעת המערער באינוס ובהדחה בחקירה על סמך עדות המתלוננת והראיות המחזקות אותה?
  2. 2.האם העונש שהוטל על המערער, והצטברותו לעונש אחר, מצדיקים התערבות ערכאת הערעור?

הלכות

  1. 1

    ההרשעה באינוס מבוססת על עדות המתלוננת, הנתמכת בחיזוקים ראייתיים, ואין מקום להתערבות בממצאים ובמסקנה שנגזרה מהם.

    ״ההרשעה מבוססת על עדותה של המתלוננת. עדות זו מקבלת חיזוק בראיות שונות.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הצטברות עונש מאסר לעונש אחר מוצדקת כאשר העבירה האחרת בוצעה בזמן שהנאשם היה משוחרר בתיק הנוכחי.

    ״בהקשר זה יצויין כי העבירה האחרת בוצעה שעה שהמערער היה משוחרר בתיק שלפנינו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אינוס
  • הדחה בחקירה
  • חיזוק
  • מדיניות הענישה
  • מאסר על תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 9207/02

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט א' ריבלין

המערער:

יורי בבקוב

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי

בבאר-שבע מיום 17.9.2002 בת.פ. 943/00, שניתנו על ידי

כבוד השופטים: י' טימור, ש' דברת, ח' סלוטקי

תאריך הישיבה:

ח' בחשון התשס"ד

(03.11.2003)

בשם המערער:

עו"ד יעקב שקלאר

בשם המשיבה:

בשם שרות המבחן:

עו"ד מאיה חדד

גב' רבקה פרייברג

פסק-דין

המערער הורשע באינוס ובהדחה בחקירה. הוטלו עליו שבע שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. כן נפסל המערער מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של חמש שנים מיום שחרורו. עונש זה – כך נקבע – יצטבר לעונש אחר שהוטל על המערער. הערעור הוא על הכרעת הדין וגזר הדין גם יחד.

דין הערעור על ההרשעה להידחות. ההרשעה מבוססת על עדותה של המתלוננת. עדות זו מקבלת חיזוק בראיות שונות. לא מצאנו מקום להתערב בממצאים אלה, ובמסקנה הנגזרת מהם. גם בהרשעה על פי הדחה לא מצאנו מקום להתערב.

העונש אינו חמור כלל ועיקר. המערער מלין על ההצטברות שבין העונש שהוטל במקרה שלפנינו לבין עונש מאסר בן תשע שנים שהוטל עליו בתיק אחר (שגם הוא בעבירת אונס). דין הטענות הללו להידחות. העונש שהוטל עליו נופל במסגרת מדיניות הענישה הראויה. ההצטברות של העונשים ראויה היא. בהקשר זה יצויין כי העבירה האחרת בוצעה שעה שהמערער היה משוחרר בתיק שלפנינו.

הערעור על שני חלקיו נדחה.

ניתן היום, ח' בחשון התשס"ד

(03.11.2003), בפני באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ

ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1ההרשעה באינוס מבוססת על עדות המתלוננת, הנתמכת בחיזוקים ראייתיים, ואין מקום להתערבות בממצאים ובמסקנה שנגזרה מהם.
  2. 2הצטברות עונש מאסר לעונש אחר מוצדקת כאשר העבירה האחרת בוצעה בזמן שהנאשם היה משוחרר בתיק הנוכחי.