ע"פ 9215/04 שאול לוי נ. מדינת ישראל

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של גניבה בידי עובד ציבור בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין בכך שבעת שעבד כפקיד אשנב בבנק הדואר מעל בכספים בסכום כולל של 37,898 ₪. בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י. כהן) נגזרו עליו 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי.

הערעור, נסב על חומרתו של העונש שנגזר, ועיקרו מתמקד בטענה כי ראוי לבטל את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער ולהסתפק בהטלת עונש מאסר בעבודות שירות.

2.בטיעוניו לעונש עמד בא כוח המערער על שורה של טעמים לקולא, אשר לדבריו, לא יוחס להם משקל מספיק בשיקולי בית המשפט לענין הענישה. הוא עמד על הרקע לביצוע מעשי המעילה אשר נבע, על פי הטענה, ממצוקה כלכלית אליה נקלעה משפחתו והקושי לעמוד בחובות המשכנתא וצרכי הקיום היומיומיים הנדרשים למשפחה שלה 4 ילדים. הוא עמד גם על קושי נוסף מיוחד שארע במשפחה אשר הצריך הקצאת משאבים נוספת שלא נמצאו לה מקורות כספיים זמינים. הוא עמד על כך שהמערער הינו אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, אשר פרט למעידה זו אין בעברו רבב, ועל העובדה כי התחרט חרטה עמוקה על מעשיו והודה באשמה בלא ניהול משפט. כן עמד על תוכנם של תסקירי המבחן בעניינו של המערער אשר סקרו את נסיבותיו האישיות וכללו המלצה לקצר את עונש המאסר ולהסתפק בריצוי מאסר בעבודות שירות.

3.באת כוח המדינה עמדה בטיעונה על הצורך באיזון ראוי בענישה בין השיקול הציבורי המחייב עמידה על מסר עונשי ברור אשר יבהיר את משמעות חובת האימון שחב עובד ציבור כלפי הציבור וכלפי כספי ציבור וההקפדה הנדרשת על שמירת טוהר המידות בשירות הציבורי. בטיעונה, לא התעלמה גם מנסיבותיו האישיות של המערער ומקווים לקולא הפועלים בנסיבות מקרה זה. לגישתה, העונש שנגזר מאזן באופן ראוי בין השיקולים השונים, ואין מקום להתערב בו.

4.שירות המבחן, לאחר סקירה מקפת של נסיבותיו האישיות של המערער ומשפחתו והקשיים השונים אליהם נקלעה המשפחה עקב ההליכים המשפטיים, המליץ להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל על המערער מתוך ראיית הצורך והחשיבות בשיקומה של המשפחה וחיי הזוגיות של המערער ואשתו, ולמען ריווחת הילדים. שירות המבחן הציע כאמור להסתפק במאסר בעבודות שירות ובהטלת צו מבחן.

5.עבירת המעילה בכספי ציבור שעבר המערער בהיותו עובד ציבור בדואר היא קשה וחמורה. היא כורכת עימה גזילה של כספי ציבור שהכל חייבים בשמירתם, ובמיוחד עובדי ציבור המופקדים עליהם ואחראים לשימוש בהם לצרכי הכלל ולמטרות להם יועדו. שלשולם של כספי ציבור לכיסו הפרטי של האזרח איננו מסתכם רק בגרימת חסרון כיס לקופת המדינה. הוא משקף מעשה של הפרת אימון עמוקה ופגיעה בטוהר מידות כלפי המדינה וכלפי הציבור, המחייב מסר עונשי ברור והחלטי אשר יבטא כראוי את חובת עמידתו של עובד ציבור בנורמות התנהגות בסיסיות, וירתיע אחרים מפני שליחת יד בכספי ציבור העוברים תחת ידם מכח תפקידם. המערער במקרה זה מעל בכספי ציבור בשיעור ניכר המתקרב ל-38,000 ₪. מעשי המעילה לא היוו מעידה חד פעמית, אלא התמשכו על פני תקופה ארוכה שנמשכה מספר חודשים. במעשיו, הפר המערער את חובת האימון שהוא חב כלפי הציבור מכח תפקידו. הפגיעה באימון הציבור המשתקפת במעשיו חייבת להשתקף בענישה ממשית אשר יהא בה הן משום גמול על מעשי העבירה והן מסר הרתעה ברור לעובדי ציבור אחרים בדבר האיסור המוחלט החל על מעשי שליחת יד בנכסי ציבור, שהנגישות אליהם היא ישירה וקלה למי שמופקד עליהם מכח עיסוקו.

6.מן הצד האחר, נסיבותיו האישיות של המערער הן בבחינת שיקול שיש לייחס לו משקל נכבד באיזון הכולל של ההיבטים לעונש. מדובר באדם נורמטיבי ביסודו שנקלע למצוקה משפחתית וכלכלית ומעד מעידה קשה. משקלן של הנסיבות האישיות מקבל מישנה תוקף נוכח תוכנו של תסקיר שירות המבחן אשר, אף שאינו מצדיק המרת עונש המאסר בפועל למאסר בעבודות שירות, מצדיק לדעתנו, הפחתה מסוימת בהיקף עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער. הפחתה כאמור תעמוד בדרישת האיזון הראוי בין התכלית העונשית הכללית שעניינה עמידה על חשיבות קיומן של חובות האימון של עובד ציבור כלפי המדינה והציבור לבין התחשבות בהיבט האישי והאנושי המיוחד למערער בהליך זה.

אנו מחליטים, איפוא, לקבל את הערעור ולקצר את עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער באופן שבמקום 18 חודשי מאסר שנגזרו עליו, ירצה 12 חודשי מאסר בפועל. שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.

מועד התייצבות המערער לריצוי עונש המאסר יהיה ביום ה- 11.9.05.