ע"פ 9221/06 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, בהתבסס על הודאתו, בעבירות של בעילה אסורה בהסכמה, לפי סעיף 346(א) לחוק העונשין. נטען, כי בתחילת שנת 2004 הובאה לביתו של המערער קטינה, ילידת חודש מאי 1991, ולאחר שדיבר על ליבה הסכימה לקיים עמו יחסי מין. ועוד נטען, עד לחודש ספטמבר 2005, במספר מועדים שאינו ידוע למשיבה אולם לעיתים קרובות, הוסיף המערער לקיים יחסי מין עם אותה קטינה. לבסוף, נטען כי בעת שפגש את הקטינה בחדר החקירות, ניסה המערער לשכנעה לבטל את תלונתה, והוסיף ואיים כי יפגע בה לאחר שישוחרר.

בעקבות הודאתו, דן בית המשפט המחוזי את המערער ל-32 חודשי מאסר, 15 חודשים מאסר על תנאי, קנס בסך 3,000 ש"ח, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 30,000 ש"ח.

המערער, שעתר בפנינו להקל בעונשו, טען כי בערכאה קמא לא ניתן משקל הולם לגילו המתקדם (יליד שנת 1936), הודייתו שחסכה את העדת הקטינה, ובריאותו שאינה תקינה. כמו כן, טען המערער כנגד הקנס שהושת עליו והפיצוי בו חויב. לגרסתו, עקב מצבו הכלכלי הוא אינו יכול לעמוד בשני חיובים אלה.

לא מצאנו בערעור זה ממש. המערער חטא, ולאורך תקופה ממושכת, בעבירות חמורות אותן ביצע בגופה של קטינה שבתחילת הפרשה היתה בת 13 שנים בלבד. במעשים מסוג זה כרוכה סטייה קשה מכללי התנהגות נורמטיביים, וככאלה ראויים הם לעונש קשה יותר מזה שהושת על המערער. גם בהשגות כנגד הפיצוי לא מצאנו ממש. הפיצוי הוא המעט שיכול המערער לתרום לשיקומה של קורבנו, ועל כן החלטנו להותירו על כנו. באשר לקנס – הצהירה באת-כוחה של המשיבה, כי מאחר והוא נועד לסייע בידי הקטינה לגבות את הפיצוי, נכון לבטלו, וכך אנו מורים.